לפני 16 שנים. 16 במאי 2008 בשעה 9:23
כשהייתי צריכה להרכיב שולחן או כיסא או ארון או מיטה, מכורך הנסיבות ומתוך איזושהי גאווה, שמחתי לעשות את זה. לבד. וזה תמיד מילא אותי ברגש עצמאות ושחרור. אני האישה החדשה! אני זו שלא צריכה עזרה מגברים! אני זו שיש לה האפשרות לבחור!
ואף על פי כן.
האמבטיה נוזלת לי דרך הקיר אל תוך החדר בכתם עובש ירקרק מתהווה.
אני יודעת שזה פשוט כמו ללכת לאיזו חנות, לקנות סיליקון או משהו כזה, לבוא הביתה ולהדביק. אינו כרוך בשום יכולת מיוחדת. שום.
ולמרות זאת.
