לפני 7 שנים. 21 בינואר 2017 בשעה 22:06
פצעתי את עצמי. ויותר מפעם אחת.
הלב מדמם וחלול. המוח מחפה עליו כפלסטר עייף שמת ליפול. הכתפיים הרחבות, הגב הזקוף, העיניים הבוחנות, הכל נובל.
במוד בריחה. התגובה הידועה.
לא רוצה להתמודד עם עצמי, עם העולם, נכנס למקומות שמצד אחד הכי ממלאים בעולם. מצד שני האם זה אמיתי? האם בכלל קיימת אמת? לפעמים פשוט שיכבו האורות. כבר אין לי מה לתת.
שולט?
מנטלי?
בן זוג?
הכל?
כלום?
הכל בעיניי המתבונן כנראה.
המראה שאני עומד מולה ריקה כרגע.