היום חוויתי שיברון לב. מדבר שנראה לי כה פעוט.
דיברתי היום עם אבא שלי, עלה נושא שם המשפחה שלנו. תמיד ידעתי שמשמעותו של שם המשפחה היא 'זר.'
מסתבר, שלפני מספר דורות, אחד מאבותי הגיע לעיראק ממקום לא ידוע (בריטניה, ספרד, איטליה, פשוט לא ידוע), לכן דבק בו השם 'זר.'
אז אוקי, מסתבר שהעדה שלי שונה משחשבתי. אך לא זה מה שגרם לליבי להישבר. אלא מה שבא אחר כך.
אף פעם לא הכרתי את סבי וסבתי, ככה חייתי תמיד. אבל היום אבא שלי סיפר לי עליהם. מסתבר ששניהם היו אנשים משכילים מאוד לתקופתם, אנשים משכמם ומעלה. סבא שלי, את זה כבר ידעתי, היה מנגן על פסנתר ואהב את בטהובן. ובנוסף, היה מדבר ערבית ספרותית רהוטה ושוטפת! סבתא שלי, מסתבר, הייתה מורה לאנגלית ומתמטיקה (נסו לחשוב, אישה שהיא מורה בעיראק של שנות ה40!).
הדבר שבאמת עשה לי את זה, היה כשהוא סיפר לי שסבתא שלי הייתה כותבת שירה חובבנית. אבי סיפר לי, שסבי סיפר לו שהשירה הזו הייתה מרגשת מאוד, הוא לא יכל להביא למילים את התחושה שהיא הפיכה בסבי. הייתה בי תחושה שאני כמה לקרוא מהשירה שלה. ועכשיו אני חייב למצוא אותה, וזה בטח אומר ליצור קשר עם כמה קרובים שהשד יודע איך אנחנו קשורים, אבל אני אעשה את זה.
אז למה נשבר ליבי? כי הפסדתי משפחה. שניהם מתו טרם זמני, את שניהם לא הכרתי. ולו הכרתי, כמה הייתי אוהב אותם, אני בטוח! הייתה לי סבתא שהייתה קוראת לי "בדאלק" ומכינה לי קובה, שהייתה עוזרת לי ביסודי, כשאני מתחיל ללמוד אנגלית, וסבא, סבא שדואג לי שאלמד, שהיה עוזר לי לפתח שמיעה מוזיקלית. אבל הפסדתי את כל זה. 😄
לפני 13 שנים. 3 במאי 2011 בשעה 13:41
