דברים בלחש

יום בהיר אחד
התחיל לו עוד שבוע
התחילה לה עוד תקווה
עוד רצון נולד לו לעולם
להתהוות לו , להפוך למציאות , לקיים
אבל , מה לעשות שהראש שלך זז מאה צעדים קדימה מהגוף
יש רק בעיות
אז זה נכון שחשוב לחשוב על העתיד
גם אם הוא פיקציה שאני יוצר לעצמי
אבל זאת כוחה של התקווה
לתת לאדם את החיוך הרגעי של משהו שעלול להיות
של משהו אחר שיכול לעשות לך טוב כמו רע
אבל זה לא כל כך משנה
כי בתכלס אדם אחראי לגורלו או שלא
לא יודע מה שבטוח זה שהפיקציה כאן בכדי לתת לנו הרגשת ביטחון אפילו לחצי דקה הארורה הזאת עד שהפיקציה מתפוצצת לנו בפנים ואז מה?
הכי חשוב זה להשאר אופטימי
לא ליפול לדיכאון שמדפק לנו על דלתות הנפש
כי הכי קל ליפול למלנכוליה
הכל כך מוכרת
והכל כך חמה
כמו אמא שלא נותנת לך לעוף באמת
אלא רק נותנת הרגשה של חופש אמיתי
כי ביננו
האדם חופשי רק כשהוא משתחרר מעצמו
או יותר נכון להגיד את זה בצורה אחרת
שאדם חופשי כשהוא מתמודד עם עצמו
כי אין חזק מאדם כזה
משתחרר מכבלי ההורים והחברה שבה הוא חיי כל חייו
שהיא מתווה לו את הנכון והלא נכון
המותר והאסור
היש והאין
וכל מה שאנחנו צריכים זה זיק אחד של אור בכדי להותיר את החושך הזה הגדול מאחרינו
כי חכמים ממני אמרו כבר
שאין דבר כזה חושך, רק חוסר של אור
אז מה שחשוב לדעתי זה לנסות ולראות את הזיק הזה בכל סירחון שמביא לנו החיים
ולא לתת לחושך להשתלט לנו על החיים
ולדעת כי אין מחר , ויש לחיות את היום כאילו הוא היום האחרון שלנו בחיים
אין לבכות על 364 הימים האחרים אלא לנסות ולחיות בכל הכוח את ה1 הזה שכאן ועכשיו
בלי לבזבז אנרגיה על משהו מיותר
לא לתת לאנשים למשוך אותך בלשון
ובטח שלא באף
להיות חיובי
טוב לפחות לנסות 😄

האמת שדיי דוחה אותי התחושה של ניצחון קטן ששאוב מעצבו של אחר
מכשלונו של אדם אחר . מאכזבתו וצערו מאומללותו ויגונו
אבל
ישנם אנשים שצערם זאת שמחתי
עצבם הם ששוני
יגונם הוא אושרי
שהם שוכבים שבורים על הרצפה מתבוססים בדמם אני יכול רק לרקוד על הדם שנשפך
על עצם מצבם
על רמתם שחזרה למקומה
אולי זה תכונה של אדם קטן
ולומר את האמת אני דיי עצוב שישנה בי תכונה זו
אבל אין מה לעשות לפחות לא באופן ברור ומיידי
תכונה זו קיימת
כמו נקמה קטנה כמו ניצחון קטנטן על אפס גדול שעשה צל ענקי
לפחות עכשיו השמש שוקעת גם עליו 😄
לא נורא
סגרנו עוד מעגל




על אף שבתגובה הראשונית שלי ישנה שמחה לאידו של אדם אחר
אני לא מת על זה , אבל .....

יש סברה שאומרת שכל יום הוא בעצם יום האתמול רק שבעצם אנחנו מקבלים הזדמנות שניה לעשות לשנות או לנסות דברים מחדש רק חכמים יותר( ג'ניס ג'ופלין)
אז אם זה נכון היום הבנתי מספר דברים לא מבוטלים . ראשית שאין טובה מהאנונימיות
לא משנה אם אתה בסביבה מוכרת ברגע שאתה אנונימי לסביבה אתה הרבה יותר שקט יותר מוגן יותר חופשי ויותר נינוח
שנית. האמת היא לא מה שהיא ניראת . אין מה לעשות אנחנו רק חצי מהטנגו הזה וכמה שנבין את זה מהר יותר ככה יהיה לנו סיכוי גדול יותר להיות בשלווה ולא מתוך היותונו מרוכזים בעצמנו אלא מתוך הבנה כי עומד מולנו עוד אדם שבעצם כל הבעיות מריבות התעללויות שידולים אהבות הם רק חצי באשמתינו או זכותינו והחצי השני הוא שלו לטוב ולרע
שלישית, פרופרציה , זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך זה שכשאנחנו נמצאים במשהו ולא משנה מה וטיפה רע לנו אנחנו ישר רצים לסופניות , לזה שהוא הכי רע ושהריי אין מצב שנתמודד איתו , ואחרי שעוברת עוד שניה ומתחילים לראות את האור מבינים שהשד לא היה גדול כל כך , כי הכל עניין של פרופורציה
רביעית, שיש אנשים שלא שווים בכלל יחס , הכי קל לבוא ולהגיד את זה עם האף למעלה , כאילו אני מעליהם או משהו כזה
אבל לא כך הדבר , אני חושב באמת ובתמים כי אנשים כולם שווים בסך הכלל יש חזקים במשהו אחד יש חזקים במשהו אחר. אבל זה שאנחנו שווים לא אומר שאנחנו צריכים לתת יחס וחשיבות לכל אדם באשר הוא אדם . בעצם ישנם אנשים שהמעלה שלהם היא האפסיות הרוע הזדון הרצון להרוס , אז בכללי אנחנו אותו הדבר אבל בתכלס הם טובים בדברים שעדיף להיות בהם רע, כי גם כשהם מנסים לעשות טוב ואפילו לעצמם הם עושים את זה דרך הרעה
מביאים עצמם לאבדון כל פעם מחדש. דרך סמים או אלכוהול או סתם סכסוכים על כלום כי ריק להם בחיים אז הם צריכים איזה קיק כדי להגיש בחיים כי אחרת צריכים הם להתמודד עם עצמם וחס ושלום זה עוד יכול להיות
בקיצור עוד יום של למידה עברנו
אני רק מקווה כי נפנים ממנו כמה שיותר אם בכלל, כי אסור לשכוח כי מחר מתחיל שוב אותו היום רק בצורה שונה עם אתגרים שונים רק למזלנו אנחנו חכמים יותר אפילו אם רק בטיפה:)
אז נקודת ההתחלה שלנו טובה יותר

יום טוב ונפלא 😄

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא