לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 18:34
כמו טיפות קטנות של גשם כך זה מצטייר בדמיון
טיפות שמניעות לאט את השעון , ממלאות אותו , מכילות אותו
שעון חול שלאט לאט מתמלא ואין לדעת מתי בדיוק יסיים את תפקידו
הכל נראה על פני השטח רגוע על מי מנוחות ..זמן שעובר לאיטו
אך כמו תמיד .. מתחת לפני השטח זה כבר משהו אחר ..
ההיגיון לא בהכרח כבר שם .. הסוף נראה ולא נראה כאחד ..
השאלה מה יהיה הפעם .. מה יהיה מידת הנזק ..
זה נראה לא הגיוני שאי אפשר יהיה לתקן ..
זה נראה שזאת לא אמורה להיות התוצאה ..
אבל כבר הבנתי .. לא תמיד זה יהיה בהלימה למחשבה ..
לא תמיד נשארות המילים ..
לרגעים השתיקה יפה יותר..
לרגעים המילים מביעות הרבה יותר ..
לרגעים.. הסתיים שעון החול..