20/10/2010
פעם ראשונה במחשב....
אני עוד מעט בן 30!!!!!
וזה הרבה, אני כבר לא ילד
מפתח הרגלים חלק טובים חלק רעים
אני כבר נעשה מקשה
נעשה...
כן זה לא נגמר התהליך
אבל נהיה קשה
קשה לא במובן הרע של המילה אלה במובן המגבש
ואני נותן לעצמי לגלוש את זה בדרכי המיוחדת
בדרך שאני רגיל שדברים קורים
ככה בלי שאני ישים לב במיוחד, עברתי הרבה תקופות אין ספק
וכל שלב נבנה על השני
וגם הטויסט שעשיתי לפני שנתיים היה לא קטן ואולי יגיעו עוד כמה כאלה
אבל דבר אחד זה כבר עודה
היום אני מ"בעלי השיער הלבן"....
ואני עוצר שניה ושואל את עצמי:
איך לעזאזל הגעתי לכאן????
בעלי השיער הלבן... זה כאילו שאני עכשיו בן 50 או משהו
והאמת שמזמן לא הרגשתי ילד...
ילד, מה זה בכלל להרגיש ילד?
זה לעשות מה שבא לך בלי לדפוק חשבון להשלכות
זה לא הרגשתי כימעט אף פעם חחח טוב לא בדיוק נכון...
אחראי תמיד הייתי גם בתור ילד במובן הפחות או יותר של המילה
בזמן האחרון קרה לא מעט.
התחלתי לעבוד בהייטקעברתי לגור בחולון עם חברה
חזרתי ללמוד, למעשה אני באמצע התואר בערך
ואני חסר לי דברים.
חסר לי הקשר עם המשפחה שלי, הקשר הסופר רופף שיש לי עם אבא שלי הוא טראגי מידי בשבילי
אני מאוד אוהב ומעריך את אחותי ואימא שלי היא פשוט מלאך משמיים
אבא שלי היה נושא פעם, אחרי זה הוא כבר הפך לקלישאה ואז באה אפטיה
ועכשיו יש חרטה וחארטה וכעס שלא מרפה וגם רצון אולי פנטזיה כבר שהכל יהיה ורוד
אני לא נותן מקום ולא מרשה לקרן לצאת זה רגיל כבר
כאילו הוכתב סוכם ונאמר שנגמר אבל זה בסביבה
להגיד שאני רואה את עצמי משנה פתאום הכל – מממ לא ניראה ככה
אבל מי יודע...
אף פעם לא קיבלתי או הגעתי להבנה מאיפה היא באה והאם היא באמת האני האמיתי
לפעמים זה הרגיש ככה לפעמים פחות זה קצת מפחיד לחשוב על דבר כזה האמת
ואז אני מחפש הסברים
אולי זה קשור לאבא שלי
האגרסיביות המוגזמת התסבוכות האישה הקטנה והטובה
לאבא קשה הכל לא הולך שום דבר לאימא אולי לא זיקוקים אבל יציב ורגוע היא חזקה במובן עמוק של המילה במובן האחראי של המילה
אבא חזק בזוהר ובקודר עליות חדות וירידות חדות, לאבא קשה יש מלא דברים שהוא חייב ושום דבר לא הולך הוא נילחם אבל לא הולך ואימא בשקט בשקט קטנה אבל מצליחה
אז למה אני יעדיף להתחבר?
לאימא או לאבא?
קרן גם אם הייתי אומר זה לא אפשרי
אין מצב שאני יקום ויעשה עם זה משהו
וגם אם הייתי מוכן לעשות משהו מבחינת האומץ
אז זה מה שאני רוצה בחיים? בדידות מלחמה אנדרדוג של החיים?
ניראה לי שזה מלא בריקנות מסוג אחר
עדיף הקונפליקט.....
עדיף להמשיך בדרך "אנשי השיער הלבן"
לצבור קמטים להתעמק בחיים
להרגיש את הדברים שקורים
חולון
עיר אבל בית נוח
ובינתיים אני סטודנט אז נוח זה חשוב
עוד מעט עוד שנה שנתיים אני ישנה מצב צבירה לעוד יותר מקשה
אני יתאבן מיקשה מיקשה מיקשה
ואז כשאהיה כבר סלע אסתכל לאחור ואגיד אחחחחחחח
החיים
איזה דבר זה
מלאים שכבות קטנות שתי וערב מיליוני סיטואציה שברי החלטות
מה שבונה את הקורות שלך
קורות חייך
לפני 16 שנים. יום שלישי, 19 באוקטובר 2010 בשעה 23:03

