נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

דבש זולג מכוורת
דבורה מזמזמת נשלטת
נמסה בלי מעמסה
כנועה כגבורה
עקיצה מתוקה
חבלים של משי כמו פרח
אתה שלי ואני שלך
בלילה של בדסמ

כנפיים שחורות
סימנים צהובים
על צבע עור באור
עוקצת לך אותי
זזז.ונה
מריר ומתוק סמיך כלכך איתך

פתאום שקט

דבש הכל דבש

על הגוף

על הנפש שבך

נוטף מכל חור שלך

רק להחליק פנימה 

ופוף בפנים..

טעם של חשק חזק חזר

יעוד יחוד יש לך

נותנת את עצמך ומעצמך

מעניקה כל טוב בטוב

בלי יותר מדי דאגות חרדות פחדים 

מנתקת את עצמך מעצמך בשבילי

כדי להיות שלי

מרגישה לא כאב אלא עונג

שקט יחסי בין הראש לחיים

זמן ומרחב להיות

כלבה טוטאלית 

בלי תהיות 

רק כוונות 

חזון לחלום למציאות

לפנטזיה של ריחוף שלך בכל פקודה

מהראש לכוס...

מהאש השורפת 

היא אותנו מחממת

ומביאה אור

יש דברים שצריך לכתוב אותם

ורק אז לקרוא ולהבין אותם

לשחרר את דרור הנפש לחופשי

להזרים דם לעט מהורידים

ולכתוב אותך ולכתוב אותי

לכתוב על רגש 

לכתוב על בדס"מ

על האמת שביני לבינך 

על כל מה שעברתי ועברנו 

על מה שעכשיו היה ועל מה שיהיה...

על האמת ועל השקר 

על מה שמזויף וגם אמיתי 

להתחיל מסתם מילים 

ואז לחבר אותן מבלי לחסר אותן

ו להמשיך.. ונטו לפרוק 

תוך כדי הפירוק של החוויה הנפש והאקט

המגע והאנרגיה התהליך והתוצר

הכאב והטוב והאהבה

פנימי חיצוני 

על העיניים והשיער

הגוף והתנוחה

כל מה שאפשר

כשאת שלי

הלב נפתח

עצבים

מרגיש כמו צב 

הכל איטי

יש מה לסחוב על הגב

מטען קשיח קשוח 

וכבר אין טעינה 

הכל מרוקן 

ואת בכלל ארנבת 

סקרנית ספקנית חקרנית חמקנית..

רצה מהר מדי לאן..

שני קטבים שני קצבים

צב וארנבת כמו בהתחלה של בדיחה 

זה נשמע כמו בריחה 

מוזר שבכלל נפגשו והתראו 

אולי מתי שהוא תהיה עוד עצירה לנשימה 

אולי שוב זה מסתיים בנשיכה או פתאום בנשיקה 

מה שבטוח המתח גורם לנשירה 

ויש כאן הרבה זרימה זזז..חשמל

ועוד מעט תתחיל שוב הזריחה

יום חדש לתחרות ריצה עד לעצירה כמו בצפירה..

לשלוט בעצמי
קודם בי ואחר כך בך
אני צריך להיות לך
חדר דירה בית בניין
לצפות בך מהמרפסת
גם כשהיא לא באמת קיימת
להיות כאן גם כשאני לא באמת שם
להיות לך חלק מהדם לזרום בעורקים
ואני יודע שאת
המילים שלי את תנשמי
הנוכחות שלי כאוויר לנשימה
לא לפחד ממגע לאהוב את הקירבה
להבין בין המילים משפטים צלילים
לפרק ולהרכיב כדי לראות את העולם
אני צריך לאהוב את האחריות
לחפש אותה לרצות בה
לאהוב את החיבוק יותר
מהרעב לסטירה על הישבן
יותר מהרצון להשפיל להחפיץ
אני צריך להעריץ את האישה שאת
את הנשיות שלך
את קידמה
ככל שאני עושה לך בהסכמה
אקטים שהם ההפך הגמור מהאני
אני פמיניסט לך ולכל אישה ככל שאת מתמסרת
על ארבע את נעמדת אני בכלל רואה יצירת אומנות
בחירה והסכמה והנני אומר תודה לך
גם אם זה לא נאמר ישר
מגיע לך שאהיה החיבוק הכי חזק
המעריץ מספר אחד
הנשיקה הכי רטובה
הבית הכי חם
עוד לפני שאני בכלל מושך לך בשיער
דיסונס...שרק אמיתי יכול להיות בו
ושקר לא יכול להתקיים בו

‏אל תבכי גורה
כמעט פנייך כ לבנה
הכל ניראה בלגאן עד לאן
ומלא שאלות מאיפה מכאן..
ובשביל זה אני כאן
תתלבשי יפה תסתכלי במראה
אני אכתיב לך מה ללבוש אליי אולי
יוצאים עכשיו קצת 
ואת תלכי איתי ואם תרצי אחרי
חצי צעד מאחור או צד לצידי 
כמו צל של האדון את 
ואת כחווה 
מצלעו של אדם

העולם גדול מדי ללבד
הלב שלך גדול מדי לעולם הזה בכלל
בואי נאוורר נפתח חלון ראווה את האהבה
נשתמש בציות לשכוח את הקול הרועש
כדי לנקז את כל מה שרע
ולהתרכז במה שבאמת צריך וזה להנות

מתי הפעם האחרונה שלך
יצאת לרחוב
לשוטט במציאות בשביל עצמך
לא מרגיש לך חופשי
להיות החברה הכי טובה של עצמך
את? את אף פעם לא יוצאת ככה סתם
את אוהבת לצאת עם עוד
להיות קרובה למשהו
וגם רחוקה כדי לרוץ 
תלויה בלי חבלים

הרגשה מוזרה וזרה 

תני לי לעשות לך סדר כמו שאת אוהבת
את הקו הזה את לא חוצה
בלי רשות

הלילה הכוכביות
הן רטובות על המזרן איתך
ואת לוחשת לי "כן, אדוני."
"אני שלך"
"תעשה בי כרצונך"

מהלמעלה... עד למטה...
מאחור ומלפנים
מהצד ומכל זווית
כל רעד וכל מגע
עם כוונה בפקודה שלי

עוד לא המציאו צעצוע
שיחליף את המגע שלי אמרתי לך
שימלא אותך כמו מבט שלי איתך
שירטיט אותך כמו הלחישות שלי
זה פשוט לא משחק
זהו טקס של עירבוב חושים 
לשפוך את הפנטזיה למציאות כמו גביע

ולשתות

בחדר החשוך
העור שלך נצרב בידיי
האור שלך זה אני
כשאת כורעת ברכיים על משטח קר
העיניים עצומות ובפנים זוהרות
את מרגישה אותי צומח לך בפה
עד עצם הגרון
"תני לי את הנשימה שלך, נשלטת שלי."
את לא בכלא את על ה גשר
כל משיכה עמוק לתוכך
משחררת את החרדה שרקדה בראשך כל היום
כל משיכה לבפנים
מותחת לך את הפנים
ומנתקת אותך
ואני גפ מתנתק איתך
אך לא ממך
הפחד מתמוסס כמו מלח בדמעות של הגאג.

אז האחריות היא לדעת לעצור אותו

להראות לו שזה ממכר להיפגע

זה לפעמים מתפתח להרגל כזה

לתחושה מוכרת ממכרת כבר לא מנקרת פתאום

הכאב הזה הכאב הרגשי הופך למקום הופך לבית

הופך למיטה..פתאום כאב הופך לנוח 

אז שפכתי עלייך דלי מים..