|
|
|
הכל סגור ומסוגר
ורק נשאר אני ואת
וכמה אפשר?
כשהכל לוהט אז
אפשר
תני לי לשרוף איתך תשוקות
למתוח איתך ביחד גבולות
לדעת עוד ועוד
להתפוצץ להתפרץ
להירגע ולנשום
ארבע קירות
ורחובות ריקים
אין כניסה לזרים
האדם כמרכז
ולך תדע מחר...
אז אני ואת כאן
ועכשיו את עירומה
שוכבת על המיטה
ואני מסמן בידיי
את ישבנך החטוב
חושב על עוד רעיונות
לדעת ולגעת בך עוד
ברך על הרצפה
ואת רטובה ומתחננת לזה
החבלים האנרגטים חותכים אותך מבפנים
אבל הנשמה פורחת
בכאב שלך פנימי
את שלי גוף ובשר
את כלואה וקשורה
בכלא שלי את חופשייה
אני לוקח אותך כמו ניטשה
לוקח את העוצמה
המכות יורדות
אדומות על התחת הלבן
את צורחת גונחת
כי הכאב הוא הדרך להכרה
ברעב שלך
את אוהבת שהכל שלך
הכל בך
את לא תלויה
לא חלק
את בעיקר העיקר
את התוצר של כל מה שמתרחש סביבך
אוהבת ללכת קדימה
ולהיתקע במקום מרגיש לך מוזר
את אוהבת להיות זו שמכתיבה
ואם החיים לא באמת מקשיבים
את ממשיכה בכל זאת
את יודעת לסמוך רק על עצמך
יודעת להיות לבד כמו זאבה
לא מפחדת מעצמך
את החברה הכי טובה של עצמך
אבל להיות ביחד?
להיאחז?
להתנתק כדי להישאב?
להיות תלויה?
להיכבש?
פשוט לרחף?
זה לא מה שאת רגילה אליו
ומה שאת לא רגילה אליו
זה בדיוק מה שאת הכי רוצה
אחרי חיים שלמים שבהם ידעת רק את עצמך
את פשוט רוצה שחרור מוחלט
כמה פחדים יש בראש שלך
כמה תהיות
ולפעמים בא לך פשוט להיעלם
את מדמיינת את עצמך כלום ושום דבר
חלקיק קטן
משהו שאפשר לעשות בו הכל
לדרוך עליו מבחירה
לא מתוך חולשה
אלא מתוך רעב להיות כלום והכל באותו הזמן
את ההרגשה של הכל את מכירה
לקחת אחריות את יודעת
על עצמך
על האחר
אבל עלייך?
עלייך בא לך שמישהו אחר ייתן תשובה
נטו יד אחת שתעיף אותך
לאן שהוא רוצה
לא לאן שאת חושבת שאת צריכה
בפשטות?
בא לך להתאהב
את אף פעם לא על מלא
תמיד חצי חצי
משהו נעתק
משהו נעצר
האחריות שלך כאדם בוגר גדלה
אבל בפנים
בא לך להיות ילדה
אהבה ללא תמורה
ראיית מנהרה
נתינה נקייה
בלי לחשב מה חוזר
וזה המבחן שלך
יש בך את האמביציה להיות מספר אחת
ויש בך את הרעב לגעת בקצה השני
ושם
דווקא שם
את מרגישה הכי שייכת.
התחרות באה
בקלות
העולם
לימד שרק
החזק שורד
לוותר על האגו
כשהאגו הוא המוטיבטור
הכי טוב שיש
לשים את כל
מי שבא בכיס הקטן
ולהמשיך
לכבוש להניח דגל
הייתי כאן
העלייה המטרה
ואוויר הפסגה
הירידה היא הדבר
הכי ארוך שיש
והכי בודד שאפשר
ובסוף את רק
רוצה לניח הכל
להניח להכל
להיזרק למיטה
ולאפשר לעצמך להיות
אולי כרגע זו
רק ציפור חופש קטנה
אבל היא באה מעמקי
הנשמה
העלייה הכי מהנאה
היא יד ביד
וגם הירידה
אז מתי שהו
תושיטי הכל
תתני הכל
לנבחר הנכסף
לכל בעיה יש פתרון
הכל תלוי איך מסתכלים עליה
תני לזיין אותך עד שהרגליים שלך ירעדו
עד שהכוס שלך כבר יהפוך להיות המוח שלך
ולא ישאר לך כוחות לכלום כבר
רק לקבל עוד זין שוב ושוב מחדש
עד שכבר שכל התנגדויות יעלמו רק להתחנן לעוד
כל החומות שלך יקרסו
את פשוט הופכת להיות כוס מהלך
ודיאלוג פשוט כבר לא מסובך
במקומות הכי לא צפויים שלי ושלך
מי היה מאמין
לא את ולא אני
חצי חיים חיינו
חצי שלב
עד שהתעוררנו
אני לפנייך
ואת אחריי
הערתי אותך
מהתרדמת של המציאות
מצאנו זה את זו בסוף
אבל המשכנו ושרדנו
עד שיש בסוף סוף
כי לכל מנהרה יש נקודת יציאה
ונקודת חזרה
וגשר עתיק מלא עפר
של אלו שהגיעו עד הסוף
וניסו לחזור להתחלה
שנינו עצים בעולם שכל אחד עץ
מנסים לשתול שורשים באדמה ולהתקבע
ושנינו בכלל הסתכלנו על הציפורים
בקנאה
מה משאיר אותי ער
ויש בך חתיכת רוע קטן
כבן אדם את לא שפויה הראש הזה כלכך מורכב
לא שקט תזיזיתי, שטותי, מורד, עצבני.
אבל את עדיין נשלטת
טוטאלית כלכך, שם השקט.
אם היית יכולה לחיות במיטה להיות 24 7 נשלטת
להיות כזונה זה היה הפתרון המושלם שלך
ואת יודעת את זה
אז את מפחדת מזה
ולכי תסבירי לעצמך..
לזו שמושכת בשיער
ושורטת בציפורן ובלי עצם בלשון
הסערה הריגשית המשתוללת שאת
שהזונה שבך הטוטאלית כלכך
צריכה את רוב המקום כדי שיהיה אצלך
קצת שלווה וסדר וקצת יציבות
