נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

תקחי אותו כמו שהוא אמרתי לך 

את יודעת איך את יודעת לרצות לבקש 

אבל כשזה מגיע לשם יש...דיסונס 

בין המציאות למה שהראש בהתחלה קלט רצה הוציא צליל מילה משפט.

הכאב הזה יש בו משמעות 

בגלל זה הוא באיזור מסויים 

מביא איתו גוון אחר לעור שלך

משכתי לה בשיער 

היא רעדה 

אבל העיניים 

העיניים הן המפתח 

הן השפה של בין דום לשפחה 

השיח האמיתי בין נשמה לנשמה 

הבדס"מ זה ריקוד 

סאדיסטי אקטיבי 

השפחה הושפלה עד חורמה 

הגרון הקיא גלונים של ריר רוק של רצון 

עוד ועוד את ביקשת 

תן לי לגור באיזור הדימדומים הזה 

אל תפסיק...

אז הספקתי.

להחדיר לך למוח 

התשוקות נעשות מרושעות ונוכלות, אם מסתכלים עליהן ברשעות ונוכלות. ניטשה.

הכל זה נקודת מבט.

כמה אתה ילד מ1 עד 10 היא שאלה אותי...

קודם כל תגידי תגדירי לי מזה גבר בעיניך?..עניתי.

כי אני שובב גדול

אני לא כזה שיש לו כרגע הרבה חלומות 

אז אתה לא ילד..

לילד יש חלומות..

החלום שלי שתהי על ארבע לידי..

שתצליחי להכיל את זיקפת הבוקר שלי עם בפיהוק שלך 

שתקבלי אותי כמו שאני חתיכת משוגע עם רצון לספייס תמידי..

אתה ילד ..

איך הגעת לזה?

אתה רוצה רק מתוק...

כן...טוב אין לי בעיה עם שוקולד מריר.

דיאלוג

היא אמרה לי די כאן זה נגמר, כמה עוד אפשר

התהום עמוקה ואני על הקצה, לא..אני לא רגילה לקרקע יציבה..אני חייבת תזוזה השעון יש לו מחוגה..

הכל עובר הכל חולף, וזה קל לי לסיים..לגעת לדעת וללכת.. לא להתחייב, לזרום עם הנהר לאן שיקח..

אני לא רגילה.

תוקעת דגל ולתחנה הבאה לעוד יעד נכסף, אולי גם שם מחכה לי עוד אחד, אחת.... עוד חוויה. 

אני אולי מכורה להתחלה לריח של החדש..

אבל אני כזו ו זו אני כובשת נכבשת וממשיכה, ככה הראש מתנקה והלב לא נפגע...

זה מוזר לי להיות באותו מקום עם אותו אחד יותר מדי זמן.

תעצרי תנשמי, טוב לך?

אם טוב לך תשארי, ואם רע תחתכי, פשטות

אל תפחדי מהטוב, מתוקים הם ממתקי המירמור.

ולא רגילים הם ממתקי ההרגשה הטובה, והשגרה.

מה שטוב תשמרי קרוב, מה שרע לפח..פשטות

אל תפחדי? כן אל תפחדי מהפשוט

אני יודע כמה קל להחזיק בענף, וכמה קשה לעזוב אותו.

הרגשה לא מוכרת להיות חופשי או להיות מאושר

תשחררי הכל? לא חייבת, החופש הבחירה נמצאת בכל דבר ודבר הכל זה נקודת מבט

כל פחד, ורתיעה...

תני לעתיד להיבנות מן ההווה, ולא מן העבר. 

קל? ככה קשה.

קשה, קשה לי לשנות תפיסה,

להכניס מחשבה זרה, זרה לי, לא מכירה..

נוח לי עכשיו, לא יהיה נוח לי עוד דקה.

נוח לך בידי?

כן? אז למה שתחשבי לזוז, אם מצאת את התנוחה.

תחבקי חזק ואל תרפי, אנשים מחפשים את עצמם, ומתמכרים לחיפוש, במקום לעצמם.

לא יודעים להעריך את מה שבידם.

זה כמו סם, לחשוב שיש פה 30 מיליון בני אדם.

והנה מצאת אחד.

מצאתי.

מערפל את החושים
משכר את התבונה
יוצר שטחים מתים
מצר את האופקים
ראיית החיים הקצרה
מעוור את הבחירה
עד שלא תשאל
תדע רק אחד
סיכוי לסיכון גדל
יוצק קינאה
יותר אני
והשאר לא כלל
ולאן?

הרגשה טובה לרגע אחד
ניצחון במערכה אך לא במלחמה
מתיקות לשניה כמו ממתק
והתוצאה בכלל הפוכה
ברגע שתהיה הפוגה

ולך נגדו?
הוא חי בך
הוא מרומם נפשך
הוא קל לעיקול
הוא חלק ממך
ואין הוא נעלם
או נאלם
ונגדו תהיה?

האגו
לא נגדו
לא בעדו
לעבוד איתו

כלי צעצוע 

לחשתי לך באוזנך 

בזמן שאני חונק 

והכל למטה נוטף 

כשהגוף עולה באש 

מטפטף על הריצפה

הקרה 

כשהעיניים שלי חודרות את הנשמה

אז היא קפצה ללקק

העיניים נוצצות 

כששפתייך מוצצות 

מהופנטת מרותקת 

ברך לברך וגב ישר זקוף

צוואר מתוח ושיער אסוף 

איבר מיני בפיך 

ואת שואבת אותו 

את עכשיו בית בשבילו 

חממה שבה הוא גודל 

צומח לתוכך..

מגיע נוגע 

בכל קצה של עומק גופך 

עינייך נוצצות מחייכות 

כשהנשמה מצאה את חלקה 

את הנחלה 

את אוהבת את דרכי אלייך 

איך נטעתי בך שורשים בלי מילים 

שצמחו בראשך ביושר ישר לתוך גופך 

את גופך את מרפה באופן טבעי

כשאני נוכח לידך או בך זה עובדה לאחר עבודה

משהו בך משתחרר 

לא מאט מאיץ

קצב ליבך מואץ 

הלחץ הפנימי החיובי אישי 

מתנגד לרכות גופך 

הניגודיות הזו מעצימה 

בך את תשוקתך הופכת אותך לחפץ בידיי

הראש מתפוצץ כמו הלב 

ומתנקה אחרי שאני מנקז

במגע ידי את הבידול בין הרגשות לגופך 

בין מה שהיה למה שיהיה 

בין המציאות לפנטזיה 

הכל בך מתערבב 

ואני חודר... 

אחרי שכבר חדרתי במבט 

אני חודר 

וזה לא חונק 

זה משחרר.