נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

תמיד שם גם כשאתה לא שם 

החיבור המילולי הופך לאנרגטי לשיח במבט.

אלף מילים אבל רשמתי קצת.

העירום האמיתי
מתחיל ממש עמוק
הוא מעבר לכל דם עצמות ועור
מעבר לכל ההילה האנרגיה העוצמות
העירום הזה שלי בכלל נמצא בראש
בחושך שם כשאני לבד וכל מה שיש לי זה את עצמי
שם העירום הזה הכי אמיתי
אני לא עצמי יותר מי שאני לחיים ומה שהחיים בשבילי
אני משחרר ממני באמת את הכל
הצללים בלי צלילים
מפלצות שדים
שם בתוך החלל הזה בראש
אני חי בשלום עולמי עם עצמי
מסתכל על עצמי ללא שפיטה
זה רק אני אין כאן אפילו אין כאן אלוהים..
כשאני מגיע לשם
אני באמת שלם
כי אין יותר אמיתי בשבילי
הכל כלום וכלום זה הכל
ריק אין סופי
שקט אנושי אמיתי החשיפה
החלל הספייס הזה
להיות שלם
אולי תבואי איתי לשם?

הדרך הטובה ביותר לחזות 

את העתיד היא ליצור אותו

אז יצרתי אותך  

במחשבה כקצה חוט במשפט שניים

ואז תוצר של תמונה בדמיון תישתוש 

סוג של על דף קישקוש..

ואז נוצרת במציאות 

הופעת קצת הפתעת 

נפתחת ואז נסגרת 

אבל השארת מפתח 

פתחתי נכנסתי 

נשארתי נשאבתי ואז ישבתי

לפעמים כמעט הלכתי 

חיכיתי ניסיתי קיוויתי 

וזה עבד הפעם חם פעם קר 

הפך לנעים וסביל סביר 

הגלגל זז...

והכל מסתדר

היה שווה להמתין 

בשבילך 

אין כמו להשיג אותן צעירות
זה עוזר לו להרגיש להתרגש
לפצות על כל הימים
שהיה כלוא עד הרגע שנולד מחדש
ונהיה אמיתי עם עצמו
הוא אוהב אותן קטנות
לגדל אותן בחיקו ולזרום

זה סם ממכר
של הישגיות
רוצה עוד אחת
ועוד אחת
ואחת שתרצה
ביחד איתו עוד
הרעב הזה גודל
מהר כמו השיערות הלבנות
על הזקן

זה בא והולך
הוא ישתמש בבדסמ
כי זה מגניב
זה כזה אפל
וקל להיות ערמומי
ערמומי זו מחמאה
בעולם שמקדש
את המסיכה

והיא בכלל
רוצה זוגיות
והוא רוצה תות
לקטוף את מעיין הנעורים
להגיד לה אני אני ואני
ואת....החוויה הזו
לא תשכחי

עד שבסוף
מכל השיכרות
של האנדרלין
היא מתפקחת
ומשאירה
אותו ריק
עם החור

אז הוא מתחבר
רעב מתמיד
ומשיג עוד ועוד
צמא
לדם בתולי
לסמן את הוי
להרגיש
להתרגש

והוא בכלל
ענוו
כזה פשוט
רהוט
ממוקם
וחיה פצועה

הוא יגיד לך גם
שהוא נפגע
ובגלל זה החור
הזה קיים
כך שתיקשרי
ותביני את התירוץ
לניצוץ של הרעב

תאשמי רק את עצמך
הרי את נהיית רעבה לחוויה
והוא נהיה רעב לעוד ועוד בשר
הוא השיגי ואת...
כבר שבורה
כי את בבדס"מ
כבר עמוק בתוך הביצה

זוגיות אהבה?....
מזה בכלל לעומת
הריגוש
הדיגוג של העצמת החוויה
ופוף....
את גם לא תמימה
חלק מאיזה ליין
חצי עירומה

כי בתכלס
אין חברים
יש אינטרס
ככה זה...העולם שלך עכשיו.
התחלת חד קרן
הפכת ללטאה
ואת בכלל חלמת
על לביאה

יש להן משמעות

הן חלק ממני חלק ממך 

הן עובדות בשבילי 

הן עובדות בשבילך 

הן הרבה וקצת 

וטיפה מעט 

יש להן כח בשבילי ובשבילך 

כשאת קוראת לי אדוני דום שלי 

זה חשוב לי לא כי זה חשוב לי 

אלא כי זה משמעותי בשבילי 

שאני שם גם כשאני לא שם 

הרטט הזה הצליל הזה 

כשאני קורא לך שלי...

וזה מתחבר 

כמעט אין חסר 

אפשר תמיד לחזור 

אבל העומק נוצק נוצר 

כשאני איתך ואת שם איתי 

משל הקיפודים
זה היה החורף הקר ביותר אי פעם.
בעלי חיים רבים מתו בגלל הקור.

הקיפודים, שהבינו את המצב, החליטו להצטופף יחד כדי להתחמם. בדרך זו הם הצליחו לשמור על חום גופם, אך הקוצים של כל אחד מהם פצעו את האחרים.
לאחר זמן מה, הם החליטו להתרחק אחד מהשני והחלו למות. בודדים וקפואים.
הם היו צריכים לבחור: או שיקבלו את הקוצים של חבריהם או שיעלמו מכדור הארץ.
בחוכמה, הם החליטו לחזור ולהצטופף יחד.
הם למדו לחיות עם הפצעים הקטנים שנגרמו להם ממערכת היחסים הקרובה עם חבריהם על מנת לקבל את החום שהגיע מהם. בדרך זו הם הצליחו לשרוד.
היחסים הטובים ביותר הם לא עם אנשים מושלמים, אלא כאשר לומדים לחיות עם הפגמים של האחר ויכולים להתפעל מהתכונות הטובות שבו.