בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

Dom Eli
בדס"מ ורגש, Bdsm Poetry.
הבדס"מ זה הפרקטיקה
הכלי והמהות
זהו הרגש, והוא גם המנטאלי האנאלי למוח.
לפני 6 חודשים. 19 במאי 2024 בשעה 23:53

לעשות קצת בלגאן רעש היא אמרה

העולם הזה שפוי מדי

פחד מהדם ואדם

להסתכל ולהתבונן עד אובדן הכרה ביכולת עשייה

יותר מדי מחשבות פחות מדי מעשים

אנשים נתקעים ואפילו לגובה לא צומחים

כולם במשחק מתחקים לצמחים

חושבים שאם הם נושמים הם חיים

 

ואני מבין אותה למי אכפת בכלל

את תישארי את אני ישאר אני

לא צריך שינויים גינונים

פחות מיגונים

פשוט לעשות לזרום

ואם יש טעות

אז מי שיאהב יבין

ומי שלא אז יבדיל

 

קצת לעשות היסטוריה

ולא לפחד מהיסטריה

שני עולמות מתנגשים

ניצוצות עפים באוויר

ים שחור מלא בכוכבים

 

לתת לאפלה לנצח

כי האור הוא אשליה

לא צריך להדליק

הוא תמיד מתקיים בפנים

אז למה לפחד

שהאור יתכבה ולהיתקבע

 

משיכה גורלית וביטחון מבונה

ללא הסברים

משהו יפה מבלי להתבונן רק להאמין

נטיל מטבע

ונשתגע

נתגעגע

נתפרע

נעיף את העולם

נתחבק חזק

נתנשק בסימטה

נדבר שעות

נחיה את הרגע

 

איך אמרת פאק איט

עכשיו זה הזמן

לפני 6 חודשים. 19 במאי 2024 בשעה 19:48

דחפתי לך אצבעות

דחפתי לך את הDNA שלי לפה שלך

לכוס שלך

מתחת לעור שלך

הכי סוטה שאפשר לבקש?

אפשר יותר

לפני 6 חודשים. 19 במאי 2024 בשעה 0:36

ביחד 

ולחוד

השאלה איפה האמצע

הזה 

שאנחנו כל הזמן 

מדברים עליו

לפני 6 חודשים. 16 במאי 2024 בשעה 1:47

שאת בעניין

אבל האם זה באמת

מעניין אותך

אז הפסקתי לשאול  

והתחלתי...הספקתי לתת בך תשובה 

עמוק 

לפני 6 חודשים. 15 במאי 2024 בשעה 0:30

תשוקה כזו

אכזרית מצלקת ושורפת בידיי

עונג החטא

כסימנים על העור

מוצאת את החופש בלשרת

מוצאת את עצמך בלהתנתק

ואת..כמו שאת

צעצוע ושום דבר

ועדיין הכל בידיי

משומשת מתממשת וחשופה

ללא הגנות ללא חומות

וכל זה מבחירה

לבחור להיות קטנה

מול מי שאני הפכתי להיות לך

ואני לך הכל עכשיו

האדון הרע והאכזר

זה שבוחן אותך בכל דבר

הדאדי המחבק והמדריך

שמפרק ומרכיב בחזרה

והחבר שהופך כל חומת לבנים

לדלת עץ עם ידית למעבר

זה רק אני העולם ואת

ללא גבולות ללא הגבלות

מציאות ודמיון

רק להיות

חופש מוחלט

כשהנפש אזוקה

חזק

לא יכולה לזוז

לא רוצה

חופשיה בתוך

הכוך של התשוקה

בחירה

לפני 6 חודשים. 13 במאי 2024 בשעה 22:26

בידיים שלי את נולדת 

יותר נכון הנשלטת שבך 

נולדה לעולם

זה היה בזמן שהיית בחלום 

יותר נכון גמרת 

איבדת תחושה באצבעות 

הרגליים רעדו

החיוך התרחב

והלב הפך רקד

זיעה של חורף 

כך נולדה לה שפחה

ואז הכנסת

עמוק

עד מאוד

עד קצה 

והרטיבות עברה מהפות לפה

הריר למלטה ללמעלה

והכל היה קצת בלגאן

אבל בלגאן טוב

על פנייך 

על גופי

זה היה כמעט

על טבעי

לא נורמלי

סוטה מן הישר

ואז המשכנו לדרכנו 

ישר

 

לפני 6 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 17:40

לפני 6 חודשים. 11 במאי 2024 בשעה 0:34

הלב שלך כבול 

אבל אני אשחרר? 

אולי 

אבל קודם נתחיל 

מלמעלה למטה

 

 

לפני 6 חודשים. 7 במאי 2024 בשעה 23:31

מה היית אומרת לי?

מה הייתי עונה לך

מה הייתי עושה

מה הייתי משנה

מה הייתי מגיב

תמיד יש שאלה של אולי

ואם היה

וכך יהיה

אבל בתכלס

עכשיו 

העכשיו זה המשנה.

לפני 6 חודשים. 5 במאי 2024 בשעה 16:29

שישה מיליון נשמות