נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לעשות קצת בלגאן רעש היא אמרה

העולם הזה שפוי מדי

פחד מהדם ואדם

להסתכל ולהתבונן עד אובדן הכרה ביכולת עשייה

יותר מדי מחשבות פחות מדי מעשים

אנשים נתקעים ואפילו לגובה לא צומחים

כולם במשחק מתחקים לצמחים

חושבים שאם הם נושמים הם חיים

ואני מבין אותה למי אכפת בכלל

את תישארי את אני ישאר אני

לא צריך שינויים גינונים

פחות מיגונים

פשוט לעשות לזרום

ואם יש טעות

אז מי שיאהב יבין

ומי שלא אז יבדיל

קצת לעשות היסטוריה

ולא לפחד מהיסטריה

שני עולמות מתנגשים

ניצוצות עפים באוויר

ים שחור מלא בכוכבים

לתת לאפלה לנצח

כי האור הוא אשליה

לא צריך להדליק

הוא תמיד מתקיים בפנים

אז למה לפחד

שהאור יתכבה ולהיתקבע

משיכה גורלית וביטחון מבונה

ללא הסברים

משהו יפה מבלי להתבונן רק להאמין

נטיל מטבע

ונשתגע

נתגעגע

נתפרע

נעיף את העולם

נתחבק חזק

נתנשק בסימטה

נדבר שעות

נחיה את הרגע

איך אמרת פאק איט

עכשיו זה הזמן