נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

חלק מפריקה של דברים 

זה אימון מאומץ טוב לגוף

לאכול טוב לדרוש מעצמך קצת לחיות נכון

הריצה המאמץ ההתנגדות משקולות 

הכח לחפש את הדרייב בעצמך 

לחטט בכל פינה רק כדי להמשיך

הפריקה היא גם אנרגטית וגם גופנית

לא לפחד לדבר לעצמך מעצמך

ולחבק את עצמך ממש 

את הילד הפנימי ואת עצמך הבוגר

להתרחק קצת מהכל 

כדי להתקרב לעצמך

להגיד לעצמך אפשר 

להיות נגיש לעצמך יותר

לא לפחד לדבר אל עצמך כשצריך

לא לפחד לכעוס אבל לא לשפוט 

ביטחון ענווה זה לדעת שאתה סומך על עצמך

לדעת לבקש את הספייס מעצמך ומהסביבה

לנשום לעכל להתעכל 

להגיד לעצמך מותר

אין מושלם אבל יש שלם 

ושלם? מי מגיע למעמד הזה...

רגש זה דבר עמוק מאוד 

הוא לא יעלם לעולם 

אי אפשר להתעלם ממנו

הקו הדק הזה

הקו הזה קטן אבל בלתי ניתן לשבירה 

הוא הינו כלכך אמיתי מוחשי 

אבל לא בהכל יש סדר 

וזה בסדר.

אז הילד הזה בתוכי 

מזכיר לי אל תשפוט אל תכעס

אתה יודע הכל כבר 

ואז מגיע שחרור...

את זו המעניקה צבע בידך לעולם

את גם זו שמורידה אותו מהעולם

לפעמים זה בלי כוונה בכלל

לעיתים נשאר רק קצת קצת

אבל תמיד זה שחור ולבן בהתחלה

עד שאת מחליטה 

אני מחכה 

וכשזה בא ממך 

אז משם אני לוקח שליטה 

רק כש הצבע הזה שבחרת

נוצר נצבע ב ידייך אליי

ואז אני צובע אותך 

גם

המבט הזה שלה 
נשאר תמים וחמים לא זז
לפעמים הוא קצת נעים רך 
ולאישה הזו יש בכלל קוצים דוקרנים
מדממים בדממה לאדמה
הדם אדום אך הוא קצת קצת סגול
יש ריגוש חידוש ליטוש באדום 
והוא כלכך ברור בין תשוקה לאזהרה
לטהרה לזרימה להבהרה
אך הסגול הוא המיסתורין
משהו קסום בו מושך
למטה ולמעלה
לא ברור לא רגיל מיוחד 
והיא אוהבת בכלל שחור
שזה עוצמה הדגשה בליטה בליעה
של כל קרני האור לתוכה
עד שהכל נעלם נאלם נעתק נעצר 
לך תסביר מה להסביר
כשהלבן בעיניים
הוא עם נקודה חומה
קרקע יציבה בכלל
ככה זה משיכה...

ראיתי מעלייך 

ראיתי מצדדיך 

וראיתי הכל לך 

אבל כשראיתי 

הסתכלתי לבפנים 

ללב וראיתי....אותך

לא מה שכולם רואים

לא את היופי שלך זה נדוש 

לי הרי חשוב להיות שונה

להאמין בך

ללמוד אותך 

להוביל אותך 

לייעץ לך 

ללוות אותך 

להיות קצת מהכל 

ולגרום לך להתעצם לצמוח 

מינית ריגשית פיזית ומטא פיזית הכל

כי זה מה שמבדיל אותי מאחר אולי

לקחת אותך ולהיות 

משנה עולם 

משנה לי 

להיות משתנה במשוואה שלך

אני צריך לרכוש את האמון שבך

ואת הכבוד שלך

עוד לפני שאני נוגע בגוף שלך

עוד לפני שאני בוהה בנפש שבך

אני צריך לדעת בשביל באמת לגעת

ובשביל לגעת אני צריך גם אותך

מתמסרת חופשיה

מנותקת מכל חוט שלא רואים

בשביל להגיע

לספייס

צריך שני ידיים

אשר אוחזים זה בזו

באחיזה עיוורת

שם אני את והכוכבים

נמצאים

שני גופי אנרגיה

מתחברים

מתחבקים

הסוד הוא לאבד שליטה תוך כדי שליטה

אז קודם כל נתחיל בשאלה

ותשובה.

תני לי לזמזם בך סטיות
מה אני זומם 
בשמות ובתיאורים ובדמיון פרא פורה

פיך נשאר פעור 

כשאני מזריק לאוזנך
משמעות לתוך מילה
אשר מתחברת למשפט
בבס גברי עמיד אני עוטף הכל
וזה מחלחל בך
כמו פצצה מתקתקת
והיא בך מתפרקת
לאט לאט
אותך היא מחממת
נוגעת לך

 
מבפנים לבחוץ
הרטיבות נזרקת ממך
ואצלי היא מזדקרת
ואצל שנינו היא מתחזקת
הזיעה מול הגמירה
הפעימות והגניחה
הצעקה
המחשבה על המוסר שאבד נגמר
כמו יד אלוהית שנגעה
אותך כובלת אך משהו בך משחררת

ואת בין גוף
לאנרגיה
בין תחושה
לאיבוד התחושה
תשושה רגועה אך סוערת 

ללא מגע 

רק צליל 

היי קטנה
המחנק הזה
עומד להשתחרר תני לזה זמן
הכבדות הופכת להיות קלה מבטיח לך
והנשימה לקלילה שאיפה ואז נשיפה
כמו צעד אחד ועוד אחד
כל מה שרע יתפוגג
זה לא באמת גיהנום
ובטח לא גן עדן עכשיו
אבל זה יהיה יותר טוב
מעכשיו

העיניים שלי פקוחות לרווחה
תסתכלי לי לנשמה
את יודעת איך
בטוח ופתוח כאן
תורידי את השיריון
את הקסדה
החרב והמגן
הגוף עייף מהמלחמה

תני לשקט לזרום בך ילדה
תני לשלווה להצמיח אותך
תני לאמת להיות הפנים שלך
המאבק העצמי יוצר אבק
וקשה לנשום אני מודע

אני תמיד איתך
לא חייב פיזית
אני שם מבטיח לך
לי תמיד אכפת
האחריות שלי לא נגמרה

להיות סבלני
ולפעמים זה קשה
אבל האהבה שבי לא תיגמר
גם לא כשהשמש שקעה
גם לא בשעת העלטה
לא תהיה נעילה

תרגישי...
יש לך את היכולת
נטעתי אותה בך
להרגיש גם שם וגם כאן
הקול שבי בראש שלך
החיוך שלי בחלום שלך

אין דופי באהבה אמיתית 
האוויר נותן לך הגנה
היופי טמון באופי
ולך יש בפנים הרבה יותר
מאשר בחוץ 

תהפכי את הפגיעות לרוח
ולא לכוח
תפתחי את האגרוף הקמוץ
לחמש אצבעות פתוחות
ברווחים האלו
אני נכנס...

תמיד את הקטנה שלי 

אל תתני לשדים להצניח אותך

תתני לכנפיים שתפרתי לך להצמיח אותך

בסוף הכל תלוי רק בך 

הכח האמיתי 

הוא הזן הפנימי 

קלף השוטה מציב בפנינו את השאלה
האם אנו באמת חופשיים?
זהו קלף מסר הקורא לנו לבחון את חיינו ולהעמיד את החופש שלנו בראש סדרי העדיפויות שלנו
החופש לחיות בהתאם לעקרונות והאמונות שלנו.
כל עוד לא נעשה זאת לא נוכל להגשים את המטרות והחלומות שלנו.

אבל למה השוטה? מזה שוטה?
כי ללכת אחרי החלומות שלך
זה להיות האידיוט..
זה הכמעט לא שפוי בדעתו..

בעולם של מסגרות..לקחת סיכון לסיכוי 

השיעור הרוחני של השוטה הוא

שאין מחיר לחופש אם לא טוב לנו במקום בו אנו נמצאים אז כל תמורה חומרית או אחרת

לא תשווה לאושר שנמצא כאשר נצא לחופשי 

אבל השוטה אולי טועה הוא משטה בעצמו 

מסיח את דעתו בפנטזיות מרחיקות יתר על המידה? וממש מתמכר לחיפוש אחרי המשמעות של החופש

ואולי לא רואה את החופש במציאות הקיימת 

אולי הוא אידיוט...שלא יודע להעריך את החופש 

במציאות המתקיימת?

אולי הוא מכור לפנטז על חופש במקום למצוא אותו..

וממשיך לשוטט..כשוטה? 

אולי = סימן שאלה 

שאלות רבות למסע 

והאם יש תשובה אחת? לבחירה? 

לא...

גם למלך הרי יש יועצים ואין אדם אשר יודע מה נכון 

ומה נבון לו לגמרי והחיים הרי הם מלאים במבחנים..

מציבים לך עובדות משתנות כל הזמן אבל דבר אחד הוא ודאי כח הבחירה

שם החופש באמת נמצא