|
|
|
גם כשיש עשן כשהכל לוהט בגוף שלך
כשאת נחנקת על הזין שלי
בקושי נושמת מלאה בריר
עיניים אדומות איפור מרוך
שפתיים נפוחות
לחיים סמוקות מסטירות
גרון שנצרב בו זיקרון של הזדקרותי
גאג ריפלקס בדיוק פועל
עומדת להקיא לא מילים
ברכיים כואבות חבורות
אני שם איתך
אני איתך
אני כאן איתך
להיות סלע בשבילך
זה לא אומר שאשתנה
אני מי שאני ואת מי שאת
אבל אהיה שם
כשזה קשה
כשכולם בורחים
אני שם בשבילך
גם אם חשוך
את יכולה להישען
אז את יכולה להירגע
לא באתי כדי ללכת
באתי כדי להישאר
ואם אשאר
את בטוחה
אני יודע להיות שולט
זה לא רק להשתמש
זה לא רק כדי להשתתף
זה אחריות
לא תמיד הכל יהיה 100 אחוז אחד לאחד
אבל 50 אחוז אני ו50 אחוז את
זה 100 ביחד יחד
בצללי המועדון חשוך
אני אוהב שאת יורדת מול כולם
נלחמת בחרדה החברתית שלך
בזה שאת נעלמת על ברכייך בין רגליי
עוצמת עיניים והמחשבות מתנדפות מהראש
ואני כמו דוב ענק על הכס, לוגם לאט
ערפל עשן ריח חריף של בר אלכוהולי וסיגריות
שיח הומה בין בני אדם
והוא בפיך המלא
קולות חנק נעלמים לתוך החלל המטונף
אין פחד מהריקנות
את מרוכזת אליי
ואני כבר עם חולצה שחורה פתוחה
בין קירות אדומים
אשר לוחשים סודות
בין דרינקים ומסכות
אני מעיף בך מבט
היי את תמשיכי בדיוק כך
את כורעת
מוצאת משמעות באמון עצמי
כשאת יחד איתי
היא חששה...
זה מכרסם בתוכה החשש הזה שנוצר באופן טבעי כשקשר נרקם מתבשל לו בין שני נשמות
המפגש במציאות שונה מסתם לדבר ודיברנו הרבה
המציאות יכולה להיות כלכך קרה, והחלום כלכך חם, ולהפך...
העיינים יכולות לספר הכל אך גם לערער או לחזק
זה לא ברור תמיד איזה סיפור יש בתוכן
לקרוא אדם זה לפעמים לא רק במשפט או מילה זה בין לבין המילים והמשפטים
לפעמים לקרוא אדם זה בין האותיות
להקשיב לצליל אבל להרגיש את הרטט
היא שאלה... זה כלכך טוב?
ואיך מישהוא יכול לגרום לה להתגעגע אחרי כמה ימים של רק שיחה
איך הוא באמת יכול להיות כלכך פתוח ולספר הכל
איך היא יכולה להרגיש כלכך פתוחה וחופשיה
לתת לראש לעבוד ולרטיבות לנזול
לגמור כלכך חזק משיחות ולחישות
עוד לפני שזה בכלל קרה
רק מהדמיון מהמוכנות הזו
איך אפשר להרגיש כלכך בטוחה
עוד לפני שיש מגע
אבל לגורל קצב משלו
אין סתם אמרתי לה
ותמיד במחשבה המשפט מה שמתחיל מהר נגמר מהר
ואולי כדאי להאט
פן זה יהיה צפוי וממצא
אבל הציפייה מגרה
הרעב הזה למשהו טוב שיתרחש
משהו לא שיגרתי
אולי זה לא הוא לא אני
זו את זו היא...
אבל אין סתם...
לחכות לו בחדרה להשאיר דלת פתוחה והיא עירומה
לחוש אותו קרוב הנה זה עוד מעט מתחיל
הנה אני בא...
הלב רוטט מכל שניה
הגוף מזיע קצת
יש ריקוד של הנשמה עם המחשבה
לילה ללא מעצורים
גילית שגם למגע יש סיפור
והגבולות נפרמים בקלות בידיים הנכונות
והידיים הנכונות הם לא מדע מדויק
זה לא הכי מנוסה ולא הכי חדש
זה פשוט זה
הצלפות, ליטופים, ומילים, שירים, וחיוכים
טוב.
לא האמנת שזה אפשרי לישון כלכך טוב
הגורל משחק בנו לפעמים
והמציאות עוד יותר
וקל לחשוש
אבל קשהל התמסר?
אך לפעמים זה החלטה אחת לחיות את הרגע רגע מיוחד
וזה עדיף מאשר לחיות חיים שלמים בלי רגעים.
שנינו יודעים
הפחד הכי גדול שלך זה שאין לך גבולות:)
בסוף הלילה אחרי הסערה
כשאת שבורה ורק מגרגרת כמו חתולה
אני הופך אותך למאושרת
אני מנשק את הפצעים שלך
מקבל אותך סדוקה
כי אהבה היא מלחמה
לומד איתך שכאב שהופך לאור
בין שולט לנשלטת
בבוקר עולם נברא מחדש
זה כמו ממד
לזין שלי
תני לערבב אותך
לערבב איתך
קצת אמת חמה
קצת שקר קר
קצת מכל דבר
לשחק בך טיפה טיפה
עד שאת מתמלאה
ואז לרוקן אותך
ואז לארגן ולהכניע אותך
להילחם איתך
להיות שחור ולבן איתך
לשחק שחמט בך
לחשב כל מהלך שלי איתך
ואז לעבור לדמקה פשוטה
לשחק את ה קלפים
ולהיות הדילר שלך
מתי תקבלי ומה
להתרחק ואז להתקרב
להיות המלך ואז החבר
הדום אדון ואז הדאדי שלך
בבוקר פתאום לבד
ואז בלילה שלך
והפוך
ואז פתאום
להירגע..יחד איתך
לנשום
מלא עשן לתוך חלל סגור מדי
בראש הצללים רוקדים ביחד איתך
הנשימה מתהדקת ביחד עם הבס מהרמקול ליד
את נזקרת כל פיסת אוויר חשובה בחשכה
ריח שרוף קצת נכנס לאף
טעם מר בחיך
מחשבות על הניקיון של הסוף
על הארוחה החמה
על תה מטהר
סדין נקי
ועיניים עצומות מכל העוצמה שיש בתוך החוויה
ואני עומד
ידי כופתות שיערך
ואת כורעת כנועה
על שני ברכיים על
מגרש משחקים מטונף מטורף
ועינייך זוהרות כמו מול אח בוער
צופה אל הבמה
ריקוד זוגי
של דום וסאב
בשבילך סשן זה ריקוד
וההרגשה אחרי היא כמו דיקור
מתמסרת מיד אחרי לכאב
איך הגוף רוטט תחת המגע הגס שלי
צעקותיך הן גניחות
הכל מתערבב להנאה
גסה ומפתה
שפחה נולדת להיות
שפחה עצמית לעצמך
שפחה לאדון המיועד המיוחל
שפחה לעקרונות
שפחה ללב שלך
שפחה לזין ולביצים
שפחה ליצרים
שפחה לחיבור
שפחה לרצונות
שפחה לאמת הפנימית שלך
שפחה לאישה המינית שאת
אם תוסיפי לאות שפחה
מ
זה משפחה רק אומר:)
