נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

עוד לא התעוררתי וכבר נגמר היום

את אוהבת
לשמוע אותי מחלחל אלייך
את הצליל שבי מפלח אותך
את המילים שלי מתפרקות בך
את מחכה לזה
לרגע הזה
שיצא הדום הזה
כמו צבע אדום
תשוקה ואזהרה
את מכינה את עצמך
מהראש מראש

מה המשמעות של חור?

את לא אוהבת לוותר

לא לעצמך 

לא לאחרים

לא לחיים

לא באף מקום 

וזמן במיטה ומבחוץ 

גם כשאת בין רגליי 

את תעשי הכל 

כדי שזה יהיה עד הסוף

עד הקצה וכמה שיותר 

לא תוותרי לעצמך 

עד שםשוט למדת לשחרר 

והפכת לחור  

יש סדק בסדר 

זו כבר תקופה 

העקביות יצאה בעקבים מהדלת

הכל שונה משונה משתנה בכל זמן

יש שיח פנימי מתפטל 

בתוך תוכי וכמו אצל כולם 

המצב הוא מייצג אומנות של צבעים 

רגשות תחושות 

שקט כבר לא נמצא

אבל גם בתקופה כזו 

אני רואה אותך 

בראש ובלב 

בתוך כל מה שיש 

בתוך כל הכאוס 

שהיה ושיש 

ושם בשבילך 

אני לא כזה טכני
אני לא רוצה לתת לך
את המכה הכי טובה על הישבן
אני לא רוצה איזה אביזר מעור
שימחיש לי כמה זה טוב
להיות דום כשאת בדום
אני רוצה את המגע
על העור ואז הניצוצות אור
אני רוצה לחוש בידיי
את הרטט בגופך
אני לא רוצה איזה גאג בפה
שיסתום לך את הפה
בזמן שאת גונחת את עצמך
אני רוצה שזה יהיה טבעי
מתוך חיבור והתחברות
אני לא מאמין שאפשר
להגיד לי איך לתת
אני אינטואיטיבי רגש בכל פרקטיקה
אני מאמין שאם אכיר אותך
זה יבוא טבעי לי מבפנים
אצלי לא חשוב הצבעים
אם זה סגול או אדום
אלא אם רואים את
החיוך על הפנים
לא חשוב לי הקללה
המכה או הגרון העמוק
חשוב לי שתרגישי
חשוב לי להרגיש
חשוב לי שתתרגשי
גם אחרי שתתרגלי
אני לא רוצה ללמוד
איך לעשות לך את האקט
הכי טוב
אני מעדיף להיות
הכי טוב לפני ואחרי
האקט הוא תוצר
של מה שלפני
ומה אחרי
שם האמון לא רק נוצר
הוא נצרב
אני יכול להרכיב משפטים
ומילים מיהו הדום המושלם
אבל אני לא רוצה להיות הכי טוב שיש
אלא הכי טוב בשבילך
אני לא צריך חליפה כדי
להגיד אני התמונה
אני צריך את האנרגיה
הנכונה
החיבור הוא העיקר
לתוצר כי בדס"מ
הוא לא מוצר
הוא לא אקט
הוא מהות
הוויה של התממשות
מתוך בחירה בהסכמה
לא שונה מוניל...
לא שונה משום דבר
רק יותר חד
יותר ממוקד

אישה בורחת מבשורה הספר שהוגדר כיצירת מופת עולמית בעולם, מספר את הסיפור של כולנו, של המדינה והמציאות העתיד ההווה והעבר שלנו.
הספר מתאר סיפורה של אישה ו נפתח בזמן מלחמת ששת הימים המפוארת בבית חולים שם יש שלושה נערים אורה, אברם ואילן, נמצאים בבידוד מסויים.
לאחר כמה עשורים אורה ואילן מתחתנים ואחד הבנים שלהם יוצא למבצע צבאי גדול חומת מגן
גיבורת הספר אורה מפתחת חרדות שקצין העיר יכנס כל רגע להודיע לה על מות בנה מחליטה לצאת לטיול בשבילי ישראל על מנת לברוח מן הבשורה המרה ומגדירה את עצמה כסרבנית הבשורה המרה הראשונה
במהלך הטיול שדווקא נעשה עם אברהם לו סיפור אישי בשבי במלחמת יום הכיפורים ואיבוד הרצון לחיות בעקבות זאת
הם מתנתקים מהצילווזציה לגמרי
כדי לא לשמוע חדשות כלל ולנסות לעזור לאורה עם החששות ובמהלך הטיול בשבילי ישראל הם פוגשים גוון רחב של אנשים התמודדים בצורות שונות עם מציאות המלחמה.
הספר די מתאר אותנו בתקופתנו אנו
השאלות האם לקרוא חדשות
איך בכלל להגיב ריגשית לסיטואציות
מהו המוסר הרצוי הראוי להתנהגות נכונה בעת כזו
ומי אנחנו ואיפה מקומנו בתוך התהליך המציאותי שדי נכפה עלינו להתמודד איתו בדרכנו.
כותב נספר דויד גרוסמן שקל את בנו במלחמת לבנון השניה
בבוא הימים אמר "הייתה לי אז תחושה – או נכון יותר, מִשאלה – שהספר שאני כותב יגונן עליו."
הרעב הרצון העז לחיות כי אנחנו עם המקדשים את החיים והצד השני די מקדש את המוות.
הדיאלוג הפנימי אנושי לממש את צו החיים לעומת ההרצון להוכיח שאנחנו מרגישים.
אנחנו עם של יצר הישרדות
זהו המחנה המשותף לכולנו כאן בישראל בגלל זה עשינו מדינה ב70 שנה שדי תיקח מאות שנים לעם אחר
עם ששרד ממצרים ועד הלום
זה הדבר הראשון שאנחנו לומדים על עצמנו כעם הישרדות.
הדרך הכי טובה היא להסתכל על החיים במצבים כאלו זה שהכל זה כלי כמו שלאורה שביל ישראל היה כלי
בדס"מ הוא כלי
מיניות זו כלי
ביטוי מיני מבחירה והסכמה גוף נפש זה כלי
בילוי יציאה אוכל זה כלי
כלי לעצמנו כלי לעמנו כלי לדרכנו
עם שמקדש את החיים אמרנו כבר על תיאור מסעותינו
עם הישרדות?
עם הברשותו כלים.
לכולנו בכולנו הבריחה מהבשורה.
וכל מקום שנלך אליו ספוג כל מקום שנהיה בו ספוג במשהו באנרגיה
וכל מה שנעשה הינו כלי גם אולי בנקודות מבט בדסמ

הבאתי לכם מושג חדש, יש את שפוי בטוח ובהסכמה...אבל מה עם שאר המושגים כמו..
תקשורת, כנות, אמון, רגש ונוחות, אחריות?

Ccste/r?

הרעיון של טוב או רע לגבי סקס הוא סובייקטיבי ומשתנה מבן אדם אחד לאחר, יש שיגידו שאם סקס טוב הוא מהגוף לנפש, אז בדס"מ טוב הוא מהנפש לגוף.
יש שיגידו שזה אותו הדבר וכך נקודות מבט משתנות, לפי תבניות עוררות וניסיון נורמות ועוד.
בבדס"מ יש כמה מושגים שלא נאמרים מספיק שהם הרבה יותר קשורים לבדס"מ מאשר המושג הכולל עצמו, והם לא חקוקים בדיוק על אבן, אבל הם בהחלט חקוקים למי שחי ונושם את עולם הבדס"מ כמהות ולא רק כהוויה, חוויה.
אז מה עושה בדסמ לנכון מעבר לssc?

Ccste/r

מזה? המצאה? לא כלכך ואולי אבל אם כבר אלו ראשי התיבות של
comfort נוחות,
communication תקשורת
trust אמון
sincerity כנות,
, emotion רגש
responsibility אחריות
ממש כמו שפוי בטוח ובהסכמה ssc,

תקשורת:
אנחנו קודם כל גופי אנרגיה מה שאנחנו משדרים זה מה שאנחנו, תקשורת היא לא רק מילולית היא גם תנועות גוף ועוד וכך
תקשורת היא הבסיס לכל מערך יחסים זוגי ונילי או בדסמי.
היכולת לתקשר מאפשרת לנו להתחבר להתמזג ליצור ולייצר תקשורת לעצמנו ומעצמנו לאחר, והחיבור הזה מאפשר לנו להיות כנים , וקריאה נבונה ועוד.
כמו נוחות שמאפשרת אמון בצורה הנכונה ביותר להיווצר.
תקשורת זה קודם כל הקשבה, כי לדעת להקשיב בא מתוך רעב לתקשורת,רעב למי שמולך רעב לסיטואציה אהבת אדם, לפני הבשר ודם, התקשורת מתחילה בך וממך למי שמולך או לצידך ואיתך.

נוחות:
נוחות זה גם הריח של מי שמולך וגם התפיסה של המציאות בקלות והסיטואציה, אפשרות לפרש בצורה ברורה.
היכולת לעורר את הרעיון ולהתאפשר בצורה נוחה, כמו הקשר של התמונה במחשבה למציאות, נוחות נוצרת מתוך אפשרות לתקשר.

כנות:
כנות היא אחת התכונות החשובות ליצר מערכת יחסים תקינה עם עצמנו והסביבה,
אני מאוד מאמין שהכל מתחיל בנו כנות לעצמנו מאפשרת כנות לסביבה יותר בקלות כנות היא גם נאמנות לאמת שבך, לאמת שלך ומתוך עצמך ולבחוץ ולסביבה אמונה באמת ונוחות שמאפשרת לך להיות כנה, מתי אנחנו לא כנים? כשאנחנו חוששים לרוב במודע או לא במודע משפיטה מטעות עצמית וסביבתית, כנות היא מה שעוזרת לבסס את האמון במיוחד בעולם של מסכות וגלימות ורעשים, מיניות וחשיפה ויצרים לעיתים מאחורי מסכים קשה להישאר אמינים וכנים, יש שיגידו שבעולם הבדס"מ קל לשקר, כי הוא גם כך בעלטה הוא עולם שלרוב ברובו דורש ממך להתנהל וירטואלית תחת כינוי לעיתים ולהסתיר את אופייך או דעותיך לעיתים גם כחלק מהנורמות והטאבואים הקיימים בעולם אז הבדס"מ תודעתית עדיין נחשב סטייה מהתקן שנקבע לנו מגיל קטן, אז אנחנו חוששים להיות כנים, לעיתים אנחנו מתמכרים לפרסונה המושלמת לאידיאל המושלם של שולט או נשלטת או כל תפקיד אחר שקיים לא רק בבדס"מ אלא גם בכל עולם.

אמון:
כנות מאפשרת לאמון להיווצר
בשביל באמת להיכנע או לשלוט בצורה מלאה צריך אמון בין כל הצדדים.
בדס"מ אתה עושה מבחירה מתוך עצמך לעצמך ואז בחירה של האחר ואל מול האחר תמיד צריך תמיד שניים לטנגו הזה וז בדס"מ הוא הדדיות, חילופי כוחות בהסכמה בין הפרטנרים המבקשים להיות ולהתממש בתפקיד שבחרו בו ביחד ויש להוסיף ולהדגיש באמון מלא.
אמון הוא הגשר בין להישאר בשליטה ולאבד שליטה, אמון הוא החבל הכרוך על הגוף שלנו כשאנחנו מטיילים לנו על הקצה,
מיניות זה דבר חשוף מאוד להתממש בו בדס"מ כתרכיב מיני עוררות מהבסיס חייב אמון.

רגש...
וכשיש תקשורת, כנות, אמון אז הרגש נוצק ונוצר..הרגש הוא התקשורת המנטלית,
רגש הוא ה mental bondage האמיתי.
הרגש הוא הדובדבן שבקצפת הדבק שמחבר בין התקשורת לאמון לכנות והנוחות ועושה אותם אחד וחזק, אותנו אחד חזק ומעורר את החשק להיות.
הרגש מאפשר לצאת מהגוף בכל רגע נתון ולאפשר לעצמך להשתחרר רק ממילה כותבה,מחשבה קטנה,או צליל אחד, הוא חבל דק שצריך עליו איזון של שלל הדברים שציינו קודם
אז בעיני אין בדס"מ אמיתי ונכון בלי אמון, בלי ליצב תקשורת, בלי לשאוף לכנות ונוחות.

אחריות:
האחריות היא אלמנט חשוב להרגיש ולחשוב עליו, האחריות זה להישאר בשליטה בתוך מערבולת של איבוד שליטה, וכשהרגש נוצק האחריות גדלה, כשהאמון והנוחות והכנות והתקשורת כאחד, האחריות היא אתה, לעצמך ומעצמך לעולם.

Ccste/r
מושג חדש לכם? אולי כמושג אבל האלמנטים האלו חייבים להתקיים בבדסמ נכון ונבון כאחד.
למה בבדס"מ אפילו בכל מערך יחסים...אך הנני בבדסמ עסקינן.
מושג חדש? אולי המושג הכי מובן מאליו? אבל להיות בן אדם עם ערכים שהם התוצר של השליטה ומערכות יחסי שליטה זה לא מובן מאליו.

ואם ssc הוא היסוד לבדס"מ נכון כאקט, Ccste הוא היסוד לבדסמ נכון במערך יחסים.

"תקשורת מאפשרת לנוחות להיווצר ואז לכנות להתממש ולאמון להתרחש ליצוק רגש בריא ולגוף ולנפש להתממש בדסמ נכון" אלי דום