|
|
|
אני זוכר איך
הכאב הזה חדר
עמוק היה חד
כלכך גם על
הישבן
הסימנים האלו
היו הטובים ביותר
שלי עלייך
את חצי גנחת
חצי צרחת
ובטוח הזעת
החגורה פילחה
את העור
ספרתי עד 100...
1...2...3...
הזמן נעתק בסשן
כאילו לא עברה לה שעה
כשהגוף כואב
והמוח משוחרר
והלב רוקד
כשהחגורה של אבא
מפלחת את דרכה
לנשמתך
אחרי זה היה לנו חיבוק חזק
ישבת לי על הברכיים
והתנדנדת..
כמו החגורה:)
את רגילה לרוץ עמוק רחוק ליזום ליצור
כשאת רצה הכל נעלם נאלם בך
כמו דמיון מודרך בתוך ראיית מנהרה שלך
הקצב הזה שבך הפך להגנה סבירה מהסביבה מהפניה החדה הדקה
כי אם נפגעת מעדת כאן אז עוד דקה תהי שם
עדיף חיים בקצב מהיר ככה לימדת את עצמך מאשר כאב איטי שיהיה מהיר
את פשוט למדת הכל בשניה תפיסה מהירה מה שמר הפכת למתוק
כל פצע יש לו פלסטר מוכן מראש בראש
ובא לך שילמדו אותך על גופך
המיניות היא מה שמנתקת אותך
ממך
אני שם ואת כאן
את רצה מהר קרוב ורחוק
תנועה יוצרת סינרגיה
מחשבה יוצרת משקל
מילים נוצרות לתוך המציאות
כמו מתוך מכונה
ואת מוכנה
אז אני עמדתי במקום ובאת לבד
להביט בך רצה מסביב ונופלת מתפרקת
לאסוף אותך למיטה
לצפות בך מתרגשת נסחפת שקטה
סופגת את עצמך מתפוצצת ומחלימה בידיי
עד שנפלת דם נידם הזמן ואז נשימה
נשימה חזקה כמו מלוע של הר
ואת ביקשת את הכאב האכזר
המתיקות הזו לא מרה מספיק לך
אז נישקתי והכאבתי לך מבפנים
עד שראו לך על הפנים
את לא רגילה שקרוב זה טוב ורחוק זה רע
כי מה שקרוב הוא בשליטה
ומה שבשליטה אפשר להפוך
כי זו את וזה תלוי בך
אז נשמתי ביחד איתך
ואז נעמדתי בצד השני
נתתי לך לזחול אליי
מתוך הקרשים
לתפוס לי במכנס
ולהגיד לי אני שלך
לא להיות צודק
להיות נכון
עכשיו את שלי
כי הצלחתי להראות לך שאיתי
אפשר לעצור את העולם להעלם להיתעלם ליצור בועה אי בודד.
לאכיל אותך עד לשובע
ולהמתין לרגע
כאשר נגמרו בך המחשבות
תתקרבי חם לידי...
לחשתי לך בחיוך ממזרי
ידעת שלא ידעת
לאן זה יוביל
השביל הזה
עמוס בשאלות
וזה כיף לוותר
על התשובות
ללכת עם הלב
בים של תהיות
לתת לראש פשוט להיות
קצת טיפשות
לא תזיק
גם אם היא תחזיק
מצאת עצמך עירומה
קשורה אזוקה
חשופה מבחירה
ונשארת כי רצית
המשכנו לילה שלם
להתעלם מהעולם
ולהתרכז להתנקז
לתוך גהינום פרטי
הגוף מזיע והעיניים מתגלגלות
בכי ללא תמרורים
מרור טעים
אני לא צריך שתתפשטי
תפרקי את כל מה שהיה
וכל מה שיהיה אני פשוט אקשיב
פשוט תישארי כך איך שאת
עם החולצה הלבנה והשמלה האדומה
אני שומע את הראש שלך עובד
אני מקשיב להתמסרות מחלחלת בך
המאבק הזה בינך לבין עצמך
משא או מתן מתי להיכנע
ואיך ואם בכלל אולי הדלת לא כזו רחוקה
המאבק הזה
בין המיניות הסוטה מהנתיב
לבין היגיון הבריא הישר
זה שתמיד על הקו
מוזיקה מתנגנת משחררת
בין פסקול של פחדים
לפסקול של ריגושים
צליל שרק את שומעת
הנוכחות שלי מזיזה אותך
כאילו ניגנתי בחליל בתנועות גופי
להתחיל מבלי לדעת
לגמור מבלי לגעת
המבטים מתחלפים מתנגשים
אני רחוק ממך מרחק סביר
הביטחון האמון שנרקם בך
את אפילו לא בוטחת בעצמך
אז איך תבטחי בי כך
הכל שביר ועדין ועדיין עוצמתי
הדיאלוג הזה בך לא קשור
למילים שיוצאת לך מהפה
הדיאלוג הזה נסתר מכל
בין שני חלקי הגוף
הראש והפו..
הרצפה קרה בגיהנום
אבל חום הגוף רק עולה
אני מתקרב מתרחק
מלטף מחבק מחזיק
שקט חרישי בין לבין
והמבט...הנוכחות שלי בך
הנוכחות שלי איתך
זה פתאום בהחלטה פשוטה
מתפרץ מתפוצץ
גולש לכל איבר בגופך
הרטט הזה..חוסר אונים מוחלט..
ואין לו בשבילך הסבר
זוהי פעם ראשונה
ואולי זה לא אתה בכלל
אולי זה בכלל אני בלבד
אולי זה לא קשור אלייך כלל
זה לא בגלל שאתה כאן
מנסה להסביר לעצמך
אני כזו..
אבל את יודעת
זה רק אני..זה בגללי
ואת ממשיכה להילחם בעצמך
חוזרת להיגיון הישר
ואז מתחרטת וסוטה
ואני? אני כאן רואה הכל ומרגיש
יודע שאת יודעת את התשובה
פשוט לך? התשובה חדשה
להיות תלויה? בגלל?
האיבוד הזה של העצמי
ומפחדת שהאני שאת נשלל
אבל הוא לא
הוא רק מתפתח ומתפקח
את מבינה..
סרגיי פרוקופייב מלחין רוסי שנחשב לאחד הגדולים ועדיין לא מוכר כמו גדולים אחרים. במשך שנות חייו והחל מילדות הוא כתב אופרות רבות, סימפוניות, קונצ'רטים, יצירות לילדים כמו פטר והזאב.
הוא זכה להערכה רבה במולדתו במהלך חייו ואף יצירותיו היו מושמעות ברדיו הסובייטי.
ובכל זאת, מותו של פרוקופייב בחמישה במרץ 1953, לא זכה לתהודה רבה ברחבי מדינות חבר העמים. למעשה, הבשורה על מותו תפסה מקום שולי בעיתון.
לאחר מותו הובא לקבורה בטקס צנוע שלא כלל אנשים רבים,ולא זכה פרוקופייב לכבוד הראוי לו.
יום מותו של המלחין הרוסי, היה יום מותו של אדם אחר, חשוב יותר מבחינת ברית המועצות יוסף סטאליןץ
הדיקטטור של ברית המועצות, שמת ממש באותו תאריך וכמה שעות אחרי שדבר מותו הגיע לרחבי העולם, הלך לעולמו גם פרוקופייב..כי לפעמים, טיימינג תזמון זה הכל בחיים, לפעמים זה בשליטתך לפעמים לא, זמן הוא מרכיב שהאדם יצר על מנת לקבע אפשרויות של סדר ושליטה בסדר בחייו, לדעת לתזמן את עצמך נכון דרוש קריאה נכונה של התמונה שעינייך רואות לפעמים כשמדובר בבן זוג או אדם שמולנן זה התמונה שהבן זוג מאפשר לנו לראות וכך לקרוא אותו, לכן תמיד אני אומר כמו תקשורת חשובה בכל דבר, כמה חשובה תקשורת תוך כדי כמה חשוב לדבר לפני ואחרי...כמה תקשורת זה הסוד לזוגיות, כי לאש ותשוקה יש ירידות ועליות אך לאמת שלך לחברות אמת היא בדרך כלל יציבה כסלע ונשמרת לכל החיים.
כמה עשורים אחרי הממציא והפילוסוף ריימונד קולדוול אמר בועידת הנשיא
המפתח להצלחה הוא תזמון. תסתכלו אחורה שנתיים ושלוש ותראו כמה השתנה רק בשנים האלה. כל נושא הרשתות החברתיות לא היה קיים כלל, תחשבו על החיים בלי אינטרנט ובלי מנועי חיפוש. החוכמה היא לפגוש את הרכבת תוך כדי נסיעתה ברגע הנכון.
"מצחיק" צחקתי איתך
לא משנה מה
אני אנחנו חוזרים לבסיס
הבסיס הזה תמיד נמצא
גם כשאת באוויר תלויה
גם כשאני הכי הדמות שאני מגלם בעולם שלך
הבסיס הזה הוא האמת שלי ושלך
הכנות הערכים ההסכמה האמון
הכל ביחד
הבסיס הזה הוא הרגע
שאני ואת יושבים לשיחה
כבר אז בהתחלה
ועד עכשיו
השיחה הזו נמשכת
היא מתנהלת גם באקט עצמו
השיח הזה הוא חשוב לי ולך
אני אוהב
אקראיות קצת מבלבלת
מה שמבלבל גם מטריף
קצת מקריות למקרה
ספונטניות חשיבה
לא מאןלצת זורמת
בתוך כל הבדסמ מיניות
ככה ולא סתם
לפרק אותך על השולחן
בין הכסאות עץ
בגינה ליד
בתוך הרכב בשטיפה
ושתהיה טיפה של חרדה
ואז זה טורף את המציאות
ומטריף עד שזה מטפטף
הנחלה בראש
עמוק בתוך המח
את מוצאת את הכח
ואני רואה לך בעיניים
את העוצמה
מבלי שהן עצומות כלל
נמחקו הכללים
כל דבר נעשה פשוט
ואז כשיוצאים מזה
זה מסובך
לכן יש לך רעב לחזור לשם
מיד אחרי שזה נגמר
