בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

God​(שולט)חשבון מאומת

נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

Dom Eli - אלוהים - God
בדסמ ורגש, Bdsm Poetry, שירה בדסמית, ציור במילים קנבס של הבדסמ ורגש.
לפני שנה. יום שלישי, 3 ביוני 2025 בשעה 17:35

לא רוצה להיות ילדה טובה? את?

את הכי רוצה להיות טובה הכי טובה שאפשר

את סתם משחקת משחק של חם וקר

להגיד למציאות שקשה להוציא ממך את הטוב הזה 

כדי שהטוב הזה יהיה לו משמעות 

את רוצה להרגיש שהוא יקר מפז 

שזה לא סתם 

אבל את יודעת את מודעת 

את אוהבת לתת ואת אוהבת לרצות 

להפוך דום עם מבט לחיוך 

את לא באמת רוצה את החיכוך 

"זה היה נחמד עד עכשיו המשחק הזה"
"אבל די זה נגמר" 
"השריטות האלו לא באמת מתאימים לריסים הארוכים האלו שלך"
חדר השינה מואר
הפך לחדר שחור

וגוף עדין ולבן 

הפך לאדום סגול שחור קצת

"לכל נשלטת יש את ה גירוד למרוד"
"וכל מורדת בסתר רוצה להתהפך או שיהפכו אותה." 

"שליטה בנשימה את צריכה."
"רק שליטה בנשימה."

הניתוק יפה יותר מהמחשבה עצמה

הריחוף יותר מהנה

מהמשחק של הכח הלא נגמר

תנתקי אל תנמקי כלבה

תני לרגש לסחוף אותך למטה ולמעלה

בלי מילים 

תני לחופש לתת לך ביטחון 

בסוף הכל בשליטה

הכל תלוי בנקודת מבט

 

"תכניסי עמוק עד הסוף"

תרגישי את החנק

את הקצה של הגרון 

את הכל נהיה מרוכז

מתומצת לאקט

עמוק 

 

הילדה הטובה שאת 

תמיד קיימת 

זו את 

את רוצה רק שזה 

יהיה למי שראוי

מבלי להגיד אוי טעות

לפני שנה. יום שלישי, 3 ביוני 2025 בשעה 10:52

אני אוהב את הדרך שבה את זזה...ממני ובחזרה 
לא רק הגוף גם הנפש והכל בהיסוס מלא ריסון
אני רואה את המאבק יש מלא אבק בוץ לכלוך
את לוחשת לו להיות שלי 

המשחקים שלך
הטקטיקות ההתנגדויות
השקרים הקטנים שאת מספרת לעצמך
כדי לא להודות שאת כבר בפנים

ואת יודעת מה

מה בדיוק את צריכה ולא בדיוק ציפית 

וזה קורה וזה לא במקרה 

 

את צועקת ובוכה
לא מכאב אלא מהאמת
את לא צורחת מכאב את צורחת מחשיפה

ובסוף את גונחת את המציאות מרוב שהיא לא פשוטה עירומה

את לא יכולה לשלוט

את לא יכולה לשלוט בי באמת 

את חושבת שאת מסוגלת 

את רעבה לזה 

לבלוע הכל

אני דוחף אותך לקצה 
כי את רוצה לדעת ולראות את הגבול 
כדי לראות אם את באמת רואה מציאות 

ושם הכל מסנוור לך
את שונאת את עצמך 

שונאת אותי

ובסוף? 

רק רוצה לנשום ולשתוק 

 

הכל כדי שתביני מה זה לאהוב באמת
אין נעים אין יפה רק אמת 

את לא יכולה לשלוט בי
את רוצה אבל זה גדול ממך


את חושבת שאת מכירה אותי? 

את בכלל אל התחלת להכיר 
את רק מכירה את המראה שלי בתוכך
את רוצה לדעת אותי?
אבל קודם תאבדי את עצמך

לא בשבילי

אלא בשבילך

 

את מתה לברוח לפעמים

אבל את לא יכולה

את לא זקוקה

את לא צריכה

את ממש ממש מחליטה 

בוחרת להישאר

טוב לך עם כל האמת 

את לא יכולה לשלוט בי

את לא באמת רוצה

מה שאת רוצה בפנים

זה להיות אוויר

בלי משקל

הכל קל

 

אני אוהב את זה
את הצרחה של האמת
ואת הדממה שאחריה
את הרגע שבו את נופלת 

 

אני אוהב לראות איך את נשברת 
ומורכבת מחדש
כמו אמנות בשר ודם

שליטה
לא כוח
לא כוחנות 
אלא אחריות

הוא פוסע אליה.
מניח יד על סנטרה.
העיניים נפגשות.

שליטה אמיתית?
זו את 
רק כשאת בוחרת .

לפני שנה. יום ראשון, 1 ביוני 2025 בשעה 12:46

לפני שנה. יום ראשון, 1 ביוני 2025 בשעה 6:01

בחדר סגור בחוץ העולם גדול
כאן ה עולם קטן מאוד
את משחררת מעצמך הכל
נשארת ריקה להכיל את הקול
בלי הזמן יש לנו רק אותנו כאן
המבט שלך אומר לי הכל
את רוצה ליפול מחוץ לגבולות
להיות נוצה ברוח
ושאני אעשה לך פו...
ואת מחייכת כשאת עפה רחוק מעצמך אליי

אני אומר ואת מקבלת ומקריב נשארת יציבה
הכל כאן הפוך
מילים קשות הופכות להיות בשבילך רכות
ומילים קרות הופכות להיות מחממות לך
מילים שוברות אותך בונות
כשאת נמסכת את מפתחת ונפתחת
"כלבה שלי" ואת רועדת
כמעט רוקדת לתוך עצמך
את מבינה מבחינה
את זו שבוחרת

שלטון הקול הצליל הרטט
משמעת צייתנות רצון לריצוי
בחירה בקירבה ולא ברחיק
הקרבה זו כבר לא
את הכי שלמה
כאב נעים בתוך נשיכה
הגוף שלך מולי מוּצג
ואת מבלי לזוז
אוהבת

"תגיד לי עוד"
את לוחשת לאט
"מילים שמכאיבות לי כמעט."
והכאב? הוא הרבה מעבר
לסימן על הגוף מעורר רעב
הוא תמיד יהיה עטוף חמלה
שום השפלה היא הרי בלי הסכמה

בתוך האקט
הכוח נמסר בידיים שלך אליי
וכל זה הוא הינו כבוד עמוק אליי
שנשען כולו על קו דק ומתוק
שאני הולך איתך יד ביד

לפני שנה. יום שישי, 30 במאי 2025 בשעה 18:03

למדת לחייך מחדש? לוקח זמן
להמשיך להרים את הראש קצת? קשה להחזיק
מעל המים כדי לנשום
זה עולם כזה שהופך הכל לתהליך
הוא מכריח להתמודד ולא להתמרד
אי אפשר באמת לברוח גם חצי עולם וזה עוקב
החיים צובטים בך להסתכל ישר ולא לצד
המטרה יותר חשובה מהכל
להתמכר למצג על הצג להתנקר מהסביבה
עד שהשמש תשקע להתנקז לעצמך
ולאורך כל הלילה מחשבות
את יכולה להיות עסוקה אבל פנויה
המשקפי שמש יסתירו את הדמעות והבגדים את הסימנים על הגוף? או על הנפש..
העור יסתיר את העצמות
והעצמות את הלב

הכל חבוי מוגן אך כלכך חשוף כשזו הנשמה
הסיגריה? תעביר את הזמן
תרגיע את הגוף לעוד דקה
ואולי קצת משהו שיעזור לנתק לעוד מעט זמן
האלכוהול? הוא ישכיח את המרירות
יערפל את המחשבות הן יהפכו לקלות
יש לאן לברוח רק צריך לרצות במקום לראות
מזה אמונה? היא תוצר של רעב לפשטות
והחיים לא קלים
אז להאמין? או להתמודד
ואולי הפעם ביחד ולא לבד?

לפני שנה. יום חמישי, 29 במאי 2025 בשעה 15:28

כרטיסים נשארו רק בקופה 

יד חרוצים 14 מועדון the wave.

לפני שנה. יום רביעי, 28 במאי 2025 בשעה 16:52

מכיר אחת שגרה
בתוך הראש של עצמה משחקת באש
ושורפת גבולות לעצמה היא לא נחה
כל הזמן זזה בלי קצת כאב
בלי קצת דם
כשהשוט בידי
היא כבר כותבת לעצמה
סיפור בתוך הלב
היא כותבת וכואבת את הלב שלה


היא קשורה עכשיו יפה
גאג בתוך הפה
תלויה באוויר מסתובבת כמו חלום של נערה בעיר היא קשורה יפה מולי
תוצר הידיים שלי
וכבר לא בידיים שלי
בתוך החבלים ההדוקים על העור
במקום שאין בו הכי הרבה אור
אבל החשיכה גורמת לה לזהור


ואני רק אורח בתוך הראש הזה שלה
פעם היא הייתה רגילה ורועשת
כבשה רחובות ונשמות בנשיקות
הזמן עבר והיום כל זה בדיחה בשבילה
פעם הכל היה חוויה כמו חלום


היום הקול בראש מתחיל להשתנות
הרעיון
התפיסה של המציאות
תהליך
חבלי לידה בתוך החבלים
הניתוק שלה מעצמה


היא קשורה יפה
תלויה בשקט
עוצמת עיניים
החבלים לא באמת מוחשיים
כל החושים מתחדדים
הכל אנרגטי פתאום
העולם בשליטה
גם בחוסר שליטה
הכל עצר
הקול נדם
האור עדיין מעומעם


כשהבדסמ הופך למדיטציה
כשהפעילות הופכת לניתוק
כשהריחוק הופך לקירוב
כל תענוג היה סחר חליפין יקר החיים דוחפים לסף הטירוף
ועכשיו הכל שקט


היא קשורה אליי יפה
תלויה ממני כמו בשיר והעיניים פתאום פתוחות
והיא לא אומרת דבר. היא יודעת
וזה בסדר להיות מודעת
שחרור בתוך הסחרור
נגמר המשחק
מתחיל הרגש

לפני שנה. יום שלישי, 27 במאי 2025 בשעה 8:56

היא מחכה לנשק את ידי
אך היא תמתין
רק כשאני אצווה
השרשראות והקולר
הביאו אותה לכרוע מולי
עכשיו היא חופשייה לשרת
שפחה זו הסיבה שאת כאן
זו בחירה שלך כאישה
בשבילך
המתנה הגדולה ביותר שתוכלי להעניק לעצמך

החיים המתמלאים בתאווה
הבעיות נשכחות כשיש תשוקה
את אישה ואת גם שפחה
את חופשיה תמיד
וכבולה מרצון
את עירומה גם כשאת לבושה
את חשופה גם עם המסיכה

קשורה למיטתי
מתחננת למגע
רעבה למזון אנרגטי
למבט שלי
לא רואה כלום
ורואה הכל בתוכך

גופך שייך לי
גשי אליי
הסירי את בגדייך
כרעי לפניי
ותהי קשורה אל גופי
רעבה, נכנעת, ונושמת
את רוצה אותי?
תראי לי כמה

לפני שנה. יום שלישי, 27 במאי 2025 בשעה 3:25

29.5 חמישי הזה
המסיבה האולטימטיבית של BDSM ואלטרנטיב רוק שנות ה90 מלוכלך מטאל, דארק, גות, רוק, ובדס"מ.
יום הולדת ל Goldie Sunshine ו Or Minded

והפעם רוק מלוכלך
לילה של אנרגיה, אווירה חושנית-גותית ומוזיקה שתרעיד לכם את האונזיים והנשמה.

ליין שמאגד את כל העולמות במקום אחד: מסיבה, play party, ומאנץ' קהילתי – הכל באווירה אינטימית, גותית, מכילה ומעוררת.

מה מחכה לכם בערב הזה?

הופעות רופינג עוצרות נשימה מבית מיטב האומנים והאומניות
בר עם מחירים שפויים
קומה עליונה – חלל אינטימי לסשנים פרטיים
קומה תחתונה – מרחב פתוח לסשנים פומביים עם ציוד
אזור מאנץ' ומינגלינג חיצוני – מקום להכיר, לשוחח וליצור חיבורים
ליין ללא עישון – חל איסור מוחלט לעשן בתוך המרחב. יש יציאה נוחה למעשנים
Dress code: שחור, עור, לטקס
מיקום: מועדון The Wave, יד חרוצים 14, תל אביב
פתיחת דלתות: 23:30
חניה צמודה

אין סובלנות להטרדות
האירוע מתקיים לפי עקרונות של חופש, כבוד והנאה – בהסכמה, בשפיות ובבטיחות.
צוות DMs נוכח לאורך כל הלילה לשמירה על ביטחון הקהילה.

לרכישת כרטיסים:

לפני שנה. יום ראשון, 25 במאי 2025 בשעה 15:29

אני לא צריך שתתפשטי
תפרקי את כל מה שהיה
וכל מה שיהיה אני פשוט אקשיב
פשוט תישארי כך איך שאת
עם החולצה הלבנה והשמלה האדומה
אני שומע את הראש שלך עובד
אני מקשיב להתמסרות מחלחלת בך
המאבק הזה בינך לבין עצמך
משא או מתן מתי להיכנע
ואיך ואם בכלל אולי הדלת לא כזו רחוקה
המאבק הזה
בין המיניות הסוטה מהנתיב
לבין היגיון הבריא הישר
זה שתמיד על הקו

מוזיקה מתנגנת משחררת
בין פסקול של פחדים
לפסקול של ריגושים
צליל שרק את שומעת
הנוכחות שלי מזיזה אותך
כאילו ניגנתי בחליל בתנועות גופי
להתחיל מבלי לדעת
לגמור מבלי לגעת

המבטים מתחלפים מתנגשים
אני רחוק ממך מרחק סביר
הביטחון האמון שנרקם בך
את אפילו לא בוטחת בעצמך
אז איך תבטחי בי כך
הכל שביר ועדין ועדיין עוצמתי
הדיאלוג הזה בך לא קשור
למילים שיוצאת לך מהפה
הדיאלוג הזה נסתר מכל
בין שני חלקי הגוף
הראש והפו..

הרצפה קרה בגיהנום
אבל חום הגוף רק עולה
אני מתקרב מתרחק
מלטף מחבק מחזיק
שקט חרישי בין לבין
והמבט...הנוכחות שלי בך
הנוכחות שלי איתך
זה פתאום בהחלטה פשוטה
מתפרץ מתפוצץ
גולש לכל איבר בגופך
הרטט הזה..חוסר אונים מוחלט..
ואין לו בשבילך הסבר

זוהי פעם ראשונה
ואולי זה לא אתה בכלל
אולי זה בכלל אני בלבד
אולי זה לא קשור אלייך כלל
זה לא בגלל שאתה כאן
מנסה להסביר לעצמך
אני כזו..

אבל את יודעת
זה רק אני..זה בגללי
ואת ממשיכה להילחם בעצמך
חוזרת להיגיון הישר
ואז מתחרטת וסוטה
ואני? אני כאן רואה הכל ומרגיש
יודע שאת יודעת את התשובה
פשוט לך? התשובה חדשה
להיות תלויה? בגלל?
האיבוד הזה של העצמי
ומפחדת שהאני שאת נשלל
אבל הוא לא
הוא רק מתפתח ומתפקח
את מבינה..