נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לשמור 

על הגחלת ועל הביטחון 

אני חייב להרגיש

שליטה

אני חייב שתתני לי אותה

אני לא מסוגל לקחת בכח

כי הכל שלי זה לא הכל שלך

ואני אצטרך להבין מהו הקול שבך

הכל שלך 

כדי לשמור

להרגיש 

הילה סוג של תהילה 

הרגש חוצץ 

מבטא מבתר מחטא

חוצה חוטא אותך 

מאפשר לך להרגיש 

חצויה ושלמה 

שקטה ורועשת 

מורגשת ונעלמת 

באותה שניה..

שאני אוחז בך אחרי..לפני..ותוך כדי.

רגש..רע טוב יפה ומכוער 

עושה אותנו שטן ומלאך 

בונה והורס רוקם ומתיר 

מעיף ומוריד לקרקע 

אבל בסוף זה שווה את זה 

הסימנים הם אחרים 

המגע הוא אחר 

הדרך שונה 

מיוחדת

נדודי לילה 

איש של מחשבה

ואת במיטה 

מחכה לרגע שאצוף לך בחלום 

מקווה שזה יהיה רק חלון 

והוא יפתח או יסגר לשליטתך 

אבל זה בא 

כל לילה 

הגמירה 

העירבוב של הרגש 

עם הגוף עם ההתחלה והסוף

ליל אמש 

היה אחר 

והלילה...

זה שונה

את אוהבת את זה קשה
לא מתחשב לא מתפשר
את רוצה את הקצה
אחר מכל הנורמלי שיש
מכשכשת כמו גורה
מסתכלת עליי במבט מתגרה
את יודעת שאני מתגרה
ואני? מתעלם
מניח לך, הולך לעיסוקי
את זוחלת אליי
מנסה שוב ואני בכלל בשלי
לא מסתכל לא בוהה
ואז את הולכת לשכב
בפינה הקטנה על השטיח העגול
ואת ביקשת שאני יכאיב לך אחרת
שלא אתחשב בדברייך
שלא יקשיב כשאת אומרת קשה לך
אבל את יודעת שאני שם בשבילך
הדיסונס הזה הורג ברכות
ומעצים את הגירוי עבורך
את ביקשת הפעם
איש עם מסכה
בלי רגשות
ואת קצת שק חבטות של רגשות ותחושות
והנה זה מגיע לקצה ודווקא שם עוד שניה
לפני הנפילה אני מתקרב...
מגיע ומחבק..

יושב איתך לקוקטייל מחשבות 

את שותה מתוק 

אני חמוץ 

את מערבבת טבעות בצל עם מיונז 

אני צ'יפס פוטטו מלוח בציפולה..חריף אש

אבל לפני זה..באיזה חדר עמום 

חדרתי כל שיריון שלך בהסכמה 

מבפנים עמוק חילחלתי בך חיללתי אותך

חזק..עמוק..אמיתי..חשוף 

שקופים ישבנו על הבר 

שתויים מבדסמ..

עוד לפני שבכלל התחלנו 

בעולם האמיתי 

היינו כבר בעולם הפנטזיה 

סיימנו שם.

החלפנו לאזרחי 

והיינו כמו כולם..

רק בגוף רק חלק מהנוף 

הראש? הנפש? היא מחוברת ברקיע.

קונה לנשלטות שלך מתנות

היא האחת

יש אנשים שמסתפקים במדינה
יש כאלו במחוז
יש כאלו בעיר ויש כאלו בארמון
יש כאלו שחיים רק בתוך מבצר
ולך? לך יש עולם שלם לנהל
עולם מלא ברבדים מלא בגוונים
הרים, מסעות, אנשים
ואנרגיות שונות, משתנות, רוחות
וזה קשה...ממש ממש לא קל
לשמור על אידיאליזם ולהיות הומניטרי
באותו הזמן להתחשב בעצמך
ובמי שאיתך באותו הזמן
להיות את לעצמך ולהיות את לעולם
כל כך הרבה משתנים, כל כך להתחשב
להקשיב לעצמך ולעולם, לסנן לתייק ולסדר
להיות עקשנית ועדיין קשובה לעצמך ולכלל
להיות עם כל כך הרבה אופקים
שזה פשוט לא נגמר, אין קצה אחד
להוביל, לעורר השראה ולהיות משפיעה
לרצות צדק בכל מצב לעצמך ולעולם
לדאוג לעצמך ואז לסביבה
כל כך הרבה כוחות תימרונים תמרורים
כל כך הרבה ישירות בעולם שרוצה רק
רמזים סקרנות אפלה
ואת? בא לך לשכב על הדשא
לנשום עמוק ופשוט לדאוג רק לעצמך
כל כך הרבה ואת בסך הכל רוצה
את הכלום והשום דבר
לפעמים בא לך להיות מובלת מכאן לשם
אפילו לא יד ביד
אלא עם אחד שמוביל סוחף קובע מקבע מפרק ומרכיב משחק כמו פלסטלינה
באמון מלא מבחירה