נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לפני שהיא שולחת אדומה

יש לך כח הרתעה 

אבל אני אף פעם לא נמנע

מקצת התלקחות אותך

בסוף זה נרגע

ועובר ממילים למעשים 

למניות ועונג וכאב 

זו דרך כזו 

רצופה בסקס 

דרמטי 

קשוח 

ורך

פעם אני דום
לפעמים אני סאד
תמיד אני חד
והפעם אני דאדי
מחבק מחבר
מכיל ואסוף
מרכיב ומדביק
כל מה שצריך
אני כמו כיפת ברזל
אני זה שמעלייך מגונן
מכל מה שצריך
מכל כיווני האוויר
אני כספת לסודות
אני חומה לכל מה שרע
אני מבצר מגדלור
אני חומר ורוח
השילוב שמוביל לאיזון
במילים במעשים ברגעים
אני רוצה אני אוהב
להיות שם בשבילך
אני יודע להעריך
את התמסרות שבך
את הנתינה שלך
לעצמך ולי
את הדרך שלנו
את אבק הדרכים
את העצים שמסביב הנוף שמתחלף
אני הולך בצעדים וגם בריצה
רק שאני תופס לך את היד הכי חזק שאפשר

קצת רעננות 

את רואה לי
את התשוקה בעיניים
את הכח בידיים
את האור בנשמה
את הלב הפועם זז
את רואה בי הכל
דרך האישון
את רואה את הטוב
את רואה...

כל פעולה שלי
היא תוצר של תשוקה
יוצרת מעגל של עוצמה
וזה מפחיד וזה מרגש
זה מאוד חם
כמעט רותח
ממש על הקו
בין להידלק או להישרף
שווה לתת לזה
קצת להתקרר
להתפשר

צליל כאב מלווה אחריו אנחה
וכל מה שעולה תמיד יורד
כל גניחה זה כמו התנגחות
ואז יש אפשרות להירגע
מי שנותן צריך בחזרה
ומי ש מתפרק צריך
צריך להתרפק
אחרי השוט יש יד
ואחרי היד יש נשיקה
ואז נשימה

בוא למטה אמרת לי
בלי להגיד שום מילה
ירדתי על הברך
ו חיבקתי חזק
ממש חזק
העוצמה היא לא רק
הרגש לא רק הבדס"מ
לא רק לפני או תוך כדי
לא רק בעליה
העוצמה היא גם אחרי
היא גם בירידה

עירומים מכל בגד
נצמדים אחד לשני
שווים אחד לאחת
אחרי ש סיימנו את התפקיד
מחזירים את המדים
לפקיד העץ בחדר
ו....נרדמים

ככה סתם בדרך שלי
לימדתי אותך על גופך
על נשמתך על ליבך
איך להיות ואיך לתהות
מתי להוביל ואיפה כדאי לוותר
מה נכון ומה נבון ומה לא
לגלות את החזקות שהיו שם תמיד
פשוט לא ידעת לדעת יותר
אני מטייל עם האצבעות על גופך
כמו מגלה עולמות משקיף מהצד
על הרים גבעות ומיישורים וגשרים
ואז בלילה אני לוחש לך
לש אותך מבפנים לבחוץ
וכל יום זה צץ
משהו אחר בך
אני מפרק חלק חלק
בענווה בדאגה באנושיות
גם במיניות ענפה
אני עף ובקרקע באותו הזמן
ביחד איתך