יש אנשים שמסתפקים במדינה
יש כאלו במחוז
יש כאלו בעיר ויש כאלו בארמון
יש כאלו שחיים רק בתוך מבצר
ולך? לך יש עולם שלם לנהל
עולם מלא ברבדים מלא בגוונים
הרים, מסעות, אנשים
ואנרגיות שונות, משתנות, רוחות
וזה קשה...ממש ממש לא קל
לשמור על אידיאליזם ולהיות הומניטרי
באותו הזמן להתחשב בעצמך
ובמי שאיתך באותו הזמן
להיות את לעצמך ולהיות את לעולם
כל כך הרבה משתנים, כל כך להתחשב
להקשיב לעצמך ולעולם, לסנן לתייק ולסדר
להיות עקשנית ועדיין קשובה לעצמך ולכלל
להיות עם כל כך הרבה אופקים
שזה פשוט לא נגמר, אין קצה אחד
להוביל, לעורר השראה ולהיות משפיעה
לרצות צדק בכל מצב לעצמך ולעולם
לדאוג לעצמך ואז לסביבה
כל כך הרבה כוחות תימרונים תמרורים
כל כך הרבה ישירות בעולם שרוצה רק
רמזים סקרנות אפלה
ואת? בא לך לשכב על הדשא
לנשום עמוק ופשוט לדאוג רק לעצמך
כל כך הרבה ואת בסך הכל רוצה
את הכלום והשום דבר
לפעמים בא לך להיות מובלת מכאן לשם
אפילו לא יד ביד
אלא עם אחד שמוביל סוחף קובע מקבע מפרק ומרכיב משחק כמו פלסטלינה
באמון מלא מבחירה