נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את שייכת לבית הזונ.. של השטן
את נחנקת מעשן התאווה
משתוקקת לשליטה
רוקדת מסביב למדורת התשוקה
מייללת כזאבה מיוחמת מול הלבנה
את מכניסה יד עמוק
אל קודש גופך
את מרטיבה מרטיטה
מהמוח לגוף
נושכת שפתיים כערפדית צמאה
מתפשטת כמו אש בשדה מול כולם
פאבליק דיספליי
משחקת בין האסור למותר

וכשאני חוטא אני עושה את זה עמוק
בתוך התשוקה שלך
עמוק לתוך הבור שבך
וכשאני חוטא אותך
את יודעת שזה אמיתי איתך
בואי אליי
אל בית של משמעת
יצירה של יצרים
מימוש כל הפחדים
בידיים בטוחות
מגואלות בסטייה
גן עדן פרטי של שפחה כנועה
המלאכים נופלים לאט מהשמיים מכאן
את מחליפה כנפיים
לובשת שחור
לוטשת עיניים אל מתחת למכנס
את צועקת בתשוקה

כשאני חוטא אותך את בוערת
כשאני חוטא איתך את נמסה בידיים שלי
את מתעוררת בבית
הכלוב שלך
במקום שבו את שלי בשבילי
כרצונך כרצוני
זהו בית הזו... של השטן
קטנה שלי
זה המקום אליו שייכת

כשאני חוטא אותך
את בולעת הכל
את בוערת
את גונחת
את חיה
את נפתחת
את מתמסרת
את נמחקת
את מתקיימת
כשאני חוטא את נשלטת
זה נכתב בגוף שלך

הגדרה היא מלשון גדר, לגדר את עצמך כדי אולי לבוא ליותר ביטוי, או לחדד את עצמך.

אחד הדברים שאני הכי אוהב בעולם הבדס"מ הוא שהוא מזכיר לי את עולם הצבעים, ציירתי בעבר וגם לימדתי ציור רוב האנשים מסתכלים על צבע כ אדום, כ כחול, כ צהוב. אבל כל מי שהתעסק קצת באמנות, צילום או עיצוב יודע שזה הרבה יותר מורכב. יש אינסוף גוונים. כי אותו אדום יכול להיות ורוד רך, בורדו עמוק, אדום מעושן או אדום בוהק. הצבע הבסיסי נשאר אותו צבע, אבל התחושה שהוא יוצר משתנה לחלוטין, בהתאם. וגם אנשים עובדים ככה.

בעולם הבדס"מ אנחנו אוהבים לפעמים להשתמש בתוויות הרגילות שולט, נשלטת, סאדיסט, מזוכיסט, סוויץ'. אלו הצבעים הבסיסיים הhue. אבל ברגע שמתחילים להכיר אדם לעומק, מגלים עולם שלם של גוונים, ההגדרות נתמחות מתרחבות מתמקמות מחדש, אנשים מוצאים את עצמם.
יש שולט שמוביל מתוך סמכות שקטה, ויש שולט שמוביל מתוך כריזמה מתפרצת. יש נשלטת שמחפשת מסגרת וביטחון, ויש נשלטת שמחפשת חופש דרך הכניעה. יש סאדיסט שנהנה ממשחקי כאב פיזיים, ויש כזה שעבורו המשחק הוא בכלל פסיכולוגי, רגשי או טקסי..
ואז כמו בצבעים, לפעמים תוספת קטנה משנה הכול..

קצת יותר אמון, קצת שליטה, קצת יותר רגש, קצת פחות מזה וקצת יותר מזה, קצת יותר משחק, קצת יותר כנות עצמית, קצת יותר דיאלוג פנימי ופוף הגדרה היא דבר קצת מוגבל מדי. פתאום מדובר באדם אחר לגמרי , למרות שעל הנייר ההגדרה נשארה אותה הגדרה. אולי בגלל זה אני תמיד נזהר מאנשים שממהרים להגדיר. כשאנחנו אומרים "היא נשלטת" או "הוא שולט", אנחנו רואים רק את צבע הבסיס, אנחנו עדיין לא רואים את כל הגוונים שמרכיבים את האדם, שמשפיעים על הבדסמ שבו יותר מכל דבר אחר.
והגוונים האלה הם בדרך כלל החלק המעניין ביותר,
בם נוצרים מהחוויות שעברנו בעבר ובהווב ומהפחדים שלנו, מהפנטזיות, מהפצעים, מהביטחון, מהאהבות ומהדברים שאנחנו עדיין מגלים על עצמנו, ונושמים לתוכנו לומדים לעקל.
בסופו של דבר, בדס"מ הוא לא עולם של שחור ולבן כמו מילה כתובה הוא עולם של מיליוני גוונים.
וכמו באמנות, דווקא כשלומדים עם הזמן את הגוונים של עצמנו בתוך כל צבע ולא רואים את התמונה המלאה אחרת לגמרי מאיך שנכנסו לעולם.

תנו לזמן לעשות את שלו לא רק להגדרה.

…

הזמר שידע לדבר שירה

לעבור בין עוצמה לשבריריות

לחספוס לכאב ושמחה בקולו בטבעיות

ללמוד על בדסמ דרך רומן אירוטי זוגי אינטימי ועלילתי משולב שירה בדסמית 

אני לא רוצה להפיל אותך
אני רוצה להפעיל אותך
אני לא צריך אותך
אני רוצה זו בחירה
הדרך הזו נותנה להצלחה
רק בהקשבה לא בהצלפה
האדום הזה על הישבן
מחובר ישר לריאות
הוא חמצן לעוד קצת זמן
של עד שתגיע הפעם הבאה
את מתחרפנת כמה זה טוב
כי אני לא הכי טוב שיש כאן
אני פשוט מסתבר הכי טוב בשבילך
וזה יחסי ההסתברות הזו
שדווקא אני מצליח
במקומות שלא ציפית
אבל רצית
בחירה הכל זו בחירה
לפעמים צריך ללמוד מה לא לבחור
כדי לא לפיל לבור
בפעם הבאה
ואז להגיע למקום
שאת תרגישי שלמה
כי את כבר התחלת לפקפק
אולי אני לא כזו בכלל כלל
אבל עמוק בפנים ידעת
זה שם
מישהו קיים
ראיתי אותו הרגשתי אותו
עוד לפני שנפגשנו כלל..
לכן אני כאן.

את אוהבת את משחק הזה
המבטים התנועות גוף הצליל בלתי ניראה
הקול העבה הרטט הזה סינרגיה של אנרגיה מתפרצת מתפוצצת מפשירה..והיא קרה חמה מסוכנת ובטוחה מסוכרנת ומבלבלת
רצינית צינית חצי חיוך חצי שטן
המבט הזה של לתהות על הקנקן
האולי...ומה עכשיו החוסר ידיעה
התודעה הזו שנצרבת בך
שעכשיו נשאר לך רק לנתק
אני קר...חסר פשרות איתך שלך
מדוייק חד צורב שורף נעים
הכל ביחד...הרפוי והתפוס...

את מפחדת ממני קצת
אבל לא באמת לא במכוון
את מפחדת גם מעצמך קצת
מזה שאת טוטאלית מידי
העולם לימד אותך לשפוט
אבל את כלכך צריכה
ורוצה את זה לעצמך
רק תבטיח לי...שתהיה שם
רק תפתח...

אני בא..

לחישה*

מגע*

בום...פוף...

תססס...

עונג מר מתוק

מר כאב

וליידי סאב

בבוקר הוקר קצת

טיזינג מתמשך

לתוך השמש והליל

זה תמיד קצת כמו כישוף לחשתי לך הרגעתי אותך

השילוב של הפנטזיה במציאות והמציאות בפנטזיה

המסע הזה מאתגר 

אבל בכל אתגר יש רעיון 

או קוסמי או גורלי או עצמי

משהו שם בא לדבר אלייך

או להתעורר או להתאוורר

או להתקדם או להתפרק 

ולהבנות מחדש ליצור 

לייצר משהו יותר 

להגיד תודה 

על מה יש 

ומה אין 

ומה כן

זו גבעה

צעדה 

מה שבהתחלה לא נודע

תמיד אתה בסוף תדע 

לכל מנהרה או מחילה יש פתח כניסה

זה אומר שתמיד יש דרך יציאה

מציאות מזמנת לך את עצמך

ועצמך אתה תמיד מול האמת שלך

רגליים באדמה 

בין צוק קצה 

בין סכנה לאדמה למסקנה

לחשב סיכוי לסיכון

וסיכון לסיכוי 

כל דבר שנעשה כל בחירה

הינה הימור 

עד שבסוף נלמד

לנשום

אני אוהב את הלילה

כשאת מתחתיי

בין הרגליים שלי

את ישנה 

הזין שלי כמו מוצץ בשבילך

את פתאום כלכך קטנה

את אישה בגוף של אישה וראש של ילדה

את הכי שונה ממה שבחוץ

כאן בפנים בין הרגליים שלי

את הכי זונה טובה

לעצמך