נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אמרתי לך

לתת למישהו כוח עלייך בהבסכמנ

זה מעשה אמיץ מאוד

לקבל את הכוח הזה ולהשתמש ב

זה מעשה האהבה

מזה אמון?

מי מאמין 

האם אפשר בכלל ?

אמרתי לך

אני נותן לך את האמון שלי

כמו שאת נותנת  לי את שלך

בכוונה, במודעות,

מתוך ידיעת המשקל

של מה את מוסרת

ואני מקבל ממך

הפכתי אותך לזונה

טוטאלית חור חפץ כלי צעצוע בידיי

ניתוק מוחלט מהמציאות

פנטזיה בהגשמה 

כמו גשם של חופשיות 

מיניות על נפשך

רטובה כל הזמן

גם מבחירה וגם בלי

מטפטת דיאלוג עם החור שאת

לזיין לך את הצורה

בלי מעצור 

אבל מהמוח לכוס

עד שאני יטפטף לך

כל היום 

בגמירות קטנות

דיאלוג:

כמה זמן זה יקח?

אתה מצפה לזה? אולי אתה סתם...

אני אהיה שם? אתה כלכך בטוח בזה?

אני רוצה ממש..אני יודעת...שאני רוצה

אבל אני לא רוצה עכשיו...

אני יודעת שאין לי זמן..

אני לא בנויה לזה בכלל

לא כרגע זה בטוח

אני צריכה להיבנות לזה...

הכל פתוח...

אולי בכלל אני לא כזו

אם אני לא כזו? עדיין תרצה ?

אמרתי...

הכל בסדר

אני לא בורח

אני רואה אישה

לא כלבה

הכלבה היא תוצר

הגניחה אט אט הופכת לנביחה..

הנשיכה הופכת לנשיקה...עם הזמן

אני לא כזה חדור מטרה

אני תמיד חד נכון

ואם תשרטי גם לך זה יכאב

הרצון להיות..שם

במקום הזה

זהו השקט שאליו מגיעים

התוצר שמתממש

הרגעים שבהם אנחנו נוגעים אחד בשני

בכלל כל הקונספט של להיות נשלטת או שולט

הוא גם במקורו ביסוד הזה הפנימי

של הרצון האמיתי לעשות טוב אחד לשני

אבל בצורה יותר מעניינת

ממחוות רגילות שכולנו מכירים

אלא מיניות אלטרנטיבית שורפת ומדליקה כאחד...

מילים יפות..היא אמרה

אבל ימאס לך...אני מרגישה..

אמרתי לה..לא בהכרח

את תפגעי בי?

לא...היא אמרה בחיים לא אפגע בזבוב..ולא בך

אמרתי לה ..
אז הכל טוב זה החוק הכי גדול כאן

לעשות הכל ממקום של טוב מיניות בריאה חוויה...

גם כשזה תפיסה דמות בן אדם או תפקיד התמסרות או לקיחה..

גם כשיש דם גם על הסדין או גם על היד

היד השורפת מנתינה

גם במקום אפלולי...פומבי או פרטי..

היסוד של הגירוי הוא מהראש ללב ואז לשאר הגוף

פרקטיקה היא חומר אבל עם הרוח...השילוב הזה הוא המתכון לקצוות שבהם מרגישים הכי בטוח כשהכל פתוח..

כי מאפר הגעת ולאפר תשוב

אין מדד למה נכון או מה נבון

לכמה תהיה טוב ואז יהיה טוב

למהו שיעור שלך ומהי התעוררות בך

מה השלב הבא ומתי זה הרגע שצריך לעצור

תהיה אתה נאמן לעצמך 

תשלוט במה שאתה יכול לא במה שלא 

ותנשום

כמה חבל דק בין אהבה לשנאה

בין תשוקה להרגל 

בין חבר לאויב

בין קשר דם לבכלל מי אתה בעולם

בין רוע לבין מה טוב

בכלל נקודת מבט תלוי מי מסתכל ומאיפה

 חבל דק

בין תקווה לאשליה

בין כל דקה מאיה ושינוי האדם שאיתך

לנשום..

צריך רק לדעת לנשום

הפחד מהמוות

מה יש שם בריק הזה האין סופי הלא נודע

אף אחד לא סיפר לנו?

אף אחד לא באמת ידע..

לאן נעלמים לאיפה הולכים

אולי זה רק מדע

ברגע שהרוח מאבדת את הכלי

הלבד הזה משגע

וגורם לנו להתגעגע

הפחדים שמתעוררים

הפחדים שלא עוזבים נצרבים

הפחדים ששוקעים משתקעים

מתחת לעור הם מחלחלים

בהסוואה הם בלתי ניראים

מרגישים טבעי

הפחד מהחוסר שליטה

הפחד העצמי מהשפיטה

הרצון העז להרגיש שהכל כאן ועכשיו

הפחד שניפול שוב ושוב ולא נלמד

לא נצליח לא באמת

נשקר לעצמנו והכל יהיה קר

ואמרתי לך בואי

גם אם בהתחלה

לא נמצא מילים

אז מה?

ואם לא נהיה קרובים

נמציא משפטים ככה סתם?

ואם גם זה לא יעבור

ניתן ללב לעבוד

כי הלב זה הדבר הכי בטוח כאן

כמה שהוא שביר הוא הכי מכיל שאפשר

ואם הכל יהיה קשה

אנחנו נשנה נשתנה נסתגל נתמודד

נמצא את הדרך להתייחד

לייחד

זה מסע ובמסע

אנחנו תמיד נמצא עצמנו

חלשים בודדים אבודים וחזקים מעת לעת

זה גלגל וזה מסתובב

בימים בלילות

השפעות של אחרים

תעסוקה מצבים מתחלפים

אז מה?

יש אותנו

והדבר הכי בטוח זה

אני כאן מולך ואת כאן מולי

אף בן אדם לא מתאים ב100 אחוז לשני

השליטה תעזור המיניות כתוצר

ואנחנו נתייצב

מבטיח לך

תחזיקי חזק

ואם לא? נהדק.

אדום ושחור

קצת צבע גוף

סגול וירוק

כל צבעי הקשת

עלייך בגוף

הכאב אותך משחרר

בידיים שלי

גופך משתתק

ואת רועדת

הנשמה רוקדת

גונחת את עונגך

לתוך חלל החדר

הקטן והחשוך

עמוק אצבועתיי

וחזק

את גומרת

רועדת