אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

God​(שולט)חשבון מאומת

נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

Dom Eli - אלוהים - God
בדסמ ורגש, Bdsm Poetry, שירה בדסמית, ציור במילים קנבס של הבדסמ ורגש.
לפני שנתיים. יום חמישי, 30 במאי 2024 בשעה 18:42

למדת לחייך מחדש? לוקח זמן
להמשיך להרים את הראש קצת? קשה להחזיק
מעל המים כדי לנשום
זה עולם כזה שהופך הכל לתהליך 
הוא מכריח להתמודד ולא להתמרד 
אי אפשר באמת לברוח גם חצי עולם וזה עוקב 
החיים צובטים בך להסתכל ישר ולא לצד
המטרה יותר חשובה מהכל 
להתמכר למצג על הצג להתנקר מהסביבה
עד שהשמש תשקע להתנקז לעצמך
ולאורך כל הלילה מחשבות
את יכולה להיות עסוקה אבל פנויה
המשקפי שמש יסתירו את הדמעות והבגדים את הסימנים על הגוף? או על הנפש..
העור יסתיר את העצמות 
והעצמות את הלב  

הכל חבוי מוגן אך כלכך חשוף כשזו הנשמה
הסיגריה? תעביר את הזמן
תרגיע את הגוף לעוד דקה
ואולי קצת משהו שיעזור לנתק לעוד מעט זמן
האלכוהול? הוא ישכיח את המרירות
יערפל את המחשבות הן יהפכו לקלות
יש לאן לברוח רק צריך לרצות במקום לראות
מזה אמונה? היא תוצר של רעב לפשטות
והחיים לא קלים
אז להאמין? או להתמודד 
ואולי הפעם ביחד ולא לבד?

לפני שנתיים. יום חמישי, 30 במאי 2024 בשעה 0:58

להדליק בך את כל מה שאמיתי 

ולשרוף את כל מה שרע לך 

אם הייתי יכול הייתי עוצר את הזמן 

הטיפטוף הזה 

לא נפסק

לפני שנתיים. יום שישי, 24 במאי 2024 בשעה 20:44

כאן במיטתי את
אם כל הפטנזיות שבי
ומולם את אשת העולם
וגם שם את עדיין איתי
אני בך קיים בכל מבט

כבר העתיד לא משנה
לא משנה מה ישתנה
כבר לא מעניין מבחינתך
את רוצה אותי לצידך
כמה שיותר

לפני שנתיים. יום שלישי, 21 במאי 2024 בשעה 18:35

לשלוט בעצמי
קודם בי ואחר כך בך
אני צריך להיות לך
חדר דירה בית בניין
לצפות בך מהמרפסת
גם כשהיא לא באמת קיימת
להיות כאן גם כשאני לא באמת שם
להיות לך חלק מהדם לזרום בעורקים
ואני יודע שאת
המילים שלי את תנשמי
הנוכחות שלי כאוויר לנשימה
לא לפחד ממגע לאהוב את הקירבה
להבין בין המילים משפטים צלילים
לפרק ולהרכיב כדי לראות את העולם
אני צריך לאהוב את האחריות
לחפש אותה לרצות בה
לאהוב את החיבוק יותר
מהרעב לסטירה על הישבן
יותר מהרצון להשפיל להחפיץ
אני צריך להעריץ את האישה שאת
את הנשיות שלך
את קידמה
ככל שאני עושה לך בהסכמה
אקטים שהם ההפך הגמור מהאני
אני פמיניסט לך ולכל אישה ככל שאת מתמסרת
על ארבע את נעמדת אני בכלל רואה יצירת אומנות
בחירה והסכמה והנני אומר תודה לך
גם אם זה לא נאמר ישר
מגיע לך שאהיה החיבוק הכי חזק
המעריץ מספר אחד
הנשיקה הכי רטובה
הבית הכי חם
עוד לפני שאני בכלל מושך לך בשיער
דיסונס...שרק אמיתי יכול להיות בו
ושקר לא יכול להתקיים בו

לפני שנתיים. יום ראשון, 19 במאי 2024 בשעה 22:53

לעשות קצת בלגאן רעש היא אמרה

העולם הזה שפוי מדי

פחד מהדם ואדם

להסתכל ולהתבונן עד אובדן הכרה ביכולת עשייה

יותר מדי מחשבות פחות מדי מעשים

אנשים נתקעים ואפילו לגובה לא צומחים

כולם במשחק מתחקים לצמחים

חושבים שאם הם נושמים הם חיים

 

ואני מבין אותה למי אכפת בכלל

את תישארי את אני ישאר אני

לא צריך שינויים גינונים

פחות מיגונים

פשוט לעשות לזרום

ואם יש טעות

אז מי שיאהב יבין

ומי שלא אז יבדיל

 

קצת לעשות היסטוריה

ולא לפחד מהיסטריה

שני עולמות מתנגשים

ניצוצות עפים באוויר

ים שחור מלא בכוכבים

 

לתת לאפלה לנצח

כי האור הוא אשליה

לא צריך להדליק

הוא תמיד מתקיים בפנים

אז למה לפחד

שהאור יתכבה ולהיתקבע

 

משיכה גורלית וביטחון מבונה

ללא הסברים

משהו יפה מבלי להתבונן רק להאמין

נטיל מטבע

ונשתגע

נתגעגע

נתפרע

נעיף את העולם

נתחבק חזק

נתנשק בסימטה

נדבר שעות

נחיה את הרגע

 

איך אמרת פאק איט

עכשיו זה הזמן

לפני שנתיים. יום ראשון, 19 במאי 2024 בשעה 18:48

דחפתי לך אצבעות

דחפתי לך את הDNA שלי לפה שלך

לכוס שלך

מתחת לעור שלך

הכי סוטה שאפשר לבקש?

אפשר יותר

לפני שנתיים. יום שבת, 18 במאי 2024 בשעה 23:36

ביחד 

ולחוד

השאלה איפה האמצע

הזה 

שאנחנו כל הזמן 

מדברים עליו

לפני שנתיים. יום חמישי, 16 במאי 2024 בשעה 0:47

שאת בעניין

אבל האם זה באמת

מעניין אותך

אז הפסקתי לשאול  

והתחלתי...הספקתי לתת בך תשובה 

עמוק 

לפני שנתיים. יום שלישי, 14 במאי 2024 בשעה 23:30

תשוקה כזו

אכזרית מצלקת ושורפת בידיי

עונג החטא

כסימנים על העור

מוצאת את החופש בלשרת

מוצאת את עצמך בלהתנתק

ואת..כמו שאת

צעצוע ושום דבר

ועדיין הכל בידיי

משומשת מתממשת וחשופה

ללא הגנות ללא חומות

וכל זה מבחירה

לבחור להיות קטנה

מול מי שאני הפכתי להיות לך

ואני לך הכל עכשיו

האדון הרע והאכזר

זה שבוחן אותך בכל דבר

הדאדי המחבק והמדריך

שמפרק ומרכיב בחזרה

והחבר שהופך כל חומת לבנים

לדלת עץ עם ידית למעבר

זה רק אני העולם ואת

ללא גבולות ללא הגבלות

מציאות ודמיון

רק להיות

חופש מוחלט

כשהנפש אזוקה

חזק

לא יכולה לזוז

לא רוצה

חופשיה בתוך

הכוך של התשוקה

בחירה

לפני שנתיים. יום שני, 13 במאי 2024 בשעה 21:26

בידיים שלי את נולדת 

יותר נכון הנשלטת שבך 

נולדה לעולם

זה היה בזמן שהיית בחלום 

יותר נכון גמרת 

איבדת תחושה באצבעות 

הרגליים רעדו

החיוך התרחב

והלב הפך רקד

זיעה של חורף 

כך נולדה לה שפחה

ואז הכנסת

עמוק

עד מאוד

עד קצה 

והרטיבות עברה מהפות לפה

הריר למלטה ללמעלה

והכל היה קצת בלגאן

אבל בלגאן טוב

על פנייך 

על גופי

זה היה כמעט

על טבעי

לא נורמלי

סוטה מן הישר

ואז המשכנו לדרכנו 

ישר