נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אל תפחדי לבד

תפחדי איתי

תני לי לבלוע לך את הפחד הזה שבך

גוף אל גוף
עירומים מהשקרים
מתמזגים מוזגים
נותנים
ליצר לחמם
לרוח לקרר
ולנו להתאזן

גוף ונשמה מתאחדים
מתייחדים מתחדדים
יוצקים תשוקה לאהבה
ואז מוזגים לנשמה
לרוויה להוויה

לחשתי לך
רק שלא יגמר
בא לי פשוט להישאר עמוק ולא לצאת
לתת לתשוקה לשטוף הכל
למגע לרפא את הגוף
ולתאווה לגאות מול כל נוף המחשבה

לצרוב לנצור את ההרגשה
אז למה להתפרק כשאני נבנה
להיצמד ולא להרפות
אהבה כהרפיה
והנצח הוא לא רק מילה

לתת למחשבות להתפוגג
ואז פשוט להרגיש ולהתרגש
לתת לנו להתממש ואז להתחדש
להוציא את האוויר כך שבנינו
שום דבר לא מפריד

בתוך כוך אהבתנו
עולם אחד שלם ומיוחד
עולם שלי עולם שלך
ורק שנינו בו לבד
במיטה אחת
וחם לי בך עכשיו

ועוד מעט  לוציפר 25.7

את עמידה 

לקשיחות לחיספוס

לכאוס לבלגאן שבתוכי 

ליצירתיות לטירוף המיני יצרי חייתי שלי

לרוך למגע ללב שבי 

את עמידה בשבילי  

בגרון שלך 

כשאת מעניקה לי 

כשאת פותחת 

ההתמסרות הזו על הלשון 

זה המקום על הברכיים

הנקודה הזו

כשהכל מתנגש מתגבש

את רואה לי בעיניים וזה מספיק?

הניצוץ הזה אותך מצית?

מתמסרת חופשיה לא ככה סתם

מנותקת מכל חוט שלא רואים ורק לי מחוברת כלכך

כלכך טבעי שזה מפחיד לא?

אני צריך לרכוש את האמון שלך וזה יקר

עוד לפני שאני נוגע בגוף שלך

אני רק רואה את הנוף שבך

ואני צריך לבדוק איזה שביל מתאים לי כאן

ולהסתכל טוב טוב מספיק

אבל אני אפול ואני אמעד ואת תצתרכי להחליט

אם אני בכלל אהיה שווה את הכאב הזה שלך

אני צריך לדעת בשביל לדעת אני צריך ללמוד

וכדי ללמוד אני צריך להתכשל וזה אומר גם להיכשל איתך

אבל יש סיכוי ויש סיכון ויש רצוי ויש מצוי

ויש רצון רעב של גורל

להיות מיועד

זה שעשה הכי טוב שאפשר

אני אומר לך אני הבעיה 

ואת עונה לי זו את

תהיה גנטלמן תן לי להיות הבעיה 

אבל אני הבעיה כאן באמת

מי קובע כאן? 

קשה לראות מהו גורל
האם הוא בכלל קיים מתקיים בא והולך
כתוב מראש או כל דקה משתנה
המצאה של ספרים או מציאות אמיתית
ים של ערפל סובב סביבנו
הסחות בין הבחירה של השבילים
ים של מטעים שדות פתוחים
ואז יערות של עצי אדם שורשים
יופי עוצר נשימה ואז רעש הסחות דעות
ובין אותם שבילים מתפצלים שוב ושוב
נשמות צועדות מדברות מתעניינות שואלות
בוכות צוחקות נשארות עוזבות
מסכים צגים אנשים מציגים
המציאות משתנה בהנף לחיצה על זכוכית קטנה
קשה לדעת מהו גורל
והאם פגשת אותו פספסת או הצלחת איתו
אבל יש משהו שאי אפשר לפספס
הלב הוא לא רק מכשיר פיזי בגוף
הוא תיאור מטא פיזי לקו חיבור
אני מדבר אלייך מבלי להגיד מילה
גם אם אנחנו רחוקים
או קרובים אחד לשניה
לעיתים בא לך בחלום
הקול שלי מנחה אותך בראש
גם כשיש סיוט
גם כשיש טוב
גורל הוא פגישה
ביני ובינך
כי נשארנו זה בתוך זו
בראש בלב בחיבור
הקו חוט הזה שלא נגמר
לא יגמר