מחלות נפש ובדס"מ
יש כמה היבטים לנושא:
קודם חשוב להגדיר במה מדובר כשמדברים על מחלות נפש. לרוב מדובר בדיכאון, חרדות, והפרעה דו-קוטבית שאלה המחלות היותר נפוצות. יש גם את עניין ההפרעות אישיות שבבדסמ הנפוצות ביותר הם כנראה הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) ונרקיסיסטית.
עוד עניין שחשוב לציין זה שלאורך הרבה שנים בדסמ או סאדו-מזוכיזם נחשב כמחלת נפש בפני עצמה, בפרט ב ״תנך הפסיכיאטריה״ הDSM אך לאחרונה הוציאו את תחום הבדסמ מקטגוריית מחלות הקשורות לנטיות מיניות.
וכמובן הפוסט הנ"ל בא להגיד שבדס"מ אינו בשום צורה טיפול אלטרנטיבי או סוג של טיפול אלטרנטיבי כלשהו למחלות נפש, אלא לתת קווים לגישה נכונה ואפשרות הסתכלות.
חשוב עוד להבהיר
זה לא בושה, ולא בושה להודות שלוקחים תרופות למחלה. מחלת נפש היא כמו כל מחלה אחרת כגון סוכרת ולקחת תרופות לטפל בה זה לא סימן של חולשה אלא טיפול עצמי תקין, ודאגה עצמית, וראיה נכונה של הדברים.
עניין נפרד שלא נדון בו הוא שכיחות עבר של התעללות או פגיעה מינית אצל בדסמים שהרבה סבורים שיש יותר שכיחות אצל אנשים העוסקים בבדסמ.
נשאיר את זה למחקרים
1) האם ישנם יותר אנשים עם מחלות נפש בעולם הבדסמ? כלומר האם יש משהו בבדסמ שמושך אנשים עם מחלות נפש?
לרוב אנחנו ניזונים ממידע של אנשים שפגשנו בהם או שמענו עליהם, או לעיתים קראנו אותם או עליהם באופן פרטי, בהיבט אחר יהיו מחקרים לכאן או לכאן.
ויש לזה מגוון היבטים, שאולי קל יותר לתייג סטיה מהנורמה המוכתבת חברתית או סטיה מינית לטריגר נפשי, כלשהו, במיוחד בחברה שמרנית (גם מערבית ליברלית).
תמיד חשוב לזכור מחלות נפש כגון דיכאון וחרדות הם מאוד נפוצות באוכלוסיה ובמגוון אוכלוסיות בכל העולם אז מן הסתם שגם בקהילת הבדסמ יהיו הרבה אנשים הסובלים ממחלות אלו.
יש מחקרים לכאן ולכאן
כשמדברים על בדסמ מתייחסים הרבה לאמון ותקשורת ולכן בבדסמ זה הכרחי לדבר על העניינים האלה לפני שנכנסים לקשר או סשן. לדוגמה, שולט צריך לדעת אם נשלטת סובלת מדיכאון או הפרעה דו קוטבית ולוקחת תרופות ולפי כך להיות יותר קשוב למצב הרגשי שלה בכל זמן נתון ואולי לפעמים להפסיק סשן אם יש חשש לפגיעה רגשית, שיכולה להציב את המשתתפים במצב נפשי לא פשוט אחרי או תוך כדי או במהלך.
יש שיגידו שזה שווה ערך לכל מערך יחסים ונילי לעיתים, אך בבדס"מ החשיפה בגלל המיניות והבסיס המיני הרבה יותר עמוקה לעיתים וחשופה.
ולכן..כמובן
תקשורת היא כמובן מרכיב חשוב בבדסמ בכללי אבל אפילו יותר הכרחי כשלאחד מהמשתתפים יש מחלת נפש.
תקשורת כוללת גם תקשורת בין שני המשתתפים אבל גם תקשורת עם עצמך. לפני שנכנסים לעולם הבדסמ, חשוב לדעת להכיר את עצמך על מנת לתקשר עם הבן/בת זוג. כמוכן חשוב מאוד לא לגרום למישהו/י להרגיש רע אם נוצר צורך לעצור סשן בגלל קושי רגשי הנובע ממחלת נפש.
וצריך להיות מודע להשפעות ריגשיות ומנטאליות ואת ההשלכות של כל דבר ודבר.
ולתת וללכת ליעוץ פסיכיאטרי במקרה הצורך וההרגשה.
הפוסט הזה בא בעיקרו לדבר
שאנחנו כקהילת הבדסמ צריכים לעלות את המודעות לקיומם ושכיחותן של מחלות נפש ולנסות להילחם בסטיגמות כלשהן על מנת שאנשים ישתפו יותר ובכך תהיה התנהלות יותר בריאה ובטוחה בקשרים בדסמים.
2) האם בדסמ יכול לעזור לאנשים הסובלים ממחלות נפש?
זו כבר ראיה מאוד פתוחה ושאלה של ניסיון אינדבדואלי.
אני חושבת שכן אבל רק כשזה נעשה בצורה נכונה ועם יד על הדופק. כלומר יש אלמנטים בבדסמ שיכולים מאוד לעזור לכל מיני מחלות, אך.לעיתים אולי להחמיר.
לדוגמה, בדסמ יכול לעזור למישהו עם חרדות להשתחרר ולשחרר גם כנשלט/ת וגם כשולט/ת.
לגבי דכאון, מערכת יחסים או סשנים יכולים מאוד לעזור להתנתק קוגניטיבית (חשיבתית) שזה הרבה פעמים מרכיב מרכזי של דיכאון, במיוחד דיכאון שטופל חלקית עם תרופות אבל עדיין ישנם דפוסי חשיבה או רומי ממה (מחשבה חזרתית שלילית) שמונעים החלמה מלאה.
לעומת זאת לאנשים עם דו-קוטביות, צריך מאוד להיזהר כי אם בן אדם במאניה הוא/היא עלולים לקחת סיכונים ולהתנהג בצורה שמסכנת את עצמו ואחרים. אז לדו-קוטביות הייתי ממליצה לעסוק בבדסמ רק אם מטופלים היטב תרופתית ובמעקב פסיכיאטרי הדוק. לבן/בת זוג של בן אדם עם הפרעה דו-קוטבית חשוב לשים לב להתנהגות ואם יש שינוי ונראה שמישהו נוטה לקחת יותר סיכונים מבעבר או לא מתייחס לבטיחות אז חשוב להימנע מסשניפ עד להתייצבות נפשית.
לשולטים/ות לבצע אפטר קייר יותר אינטנסיבי לנשלטים/ות עם מחלות נפש. לדוגמה להתקשר או להיפגש אחרי סשן אולי אפילו יותר מפעם אחת וממש להיות קשובים למצב הרגשי של הסן/בת זוג במיוחד אחרי סשן אינטנסיבי.
חשוב לציין הפוסט אינו מייתמר להיות משדריך כלשהו המקבע דרך ומתיימר להיות דרך טיפול אלטרנטיבית כלשהי בכל צורה.
אין לחליף לטיפול פסיכיאטרי מקצועי.
אך בהחלט ניתן לשתף מניסיון ומראייה.
אחד ההיבטים המרכזיים בבדסמ הוא
איך בדסמ יכול לעזור לאנשים עם בעיה מינית בעקבות מחלת נפש או תופעות לוואי של תרופות לטיפול במחלות נפש?
ולכן אולי
בדסמ יכול לעזור לאנשים שהמחלה שלהם מפריעה לתפקוד מיני מכיוון שיש פחות דגש על סקס עם חדירה מאשר סקס ונילי הדורש זקפה או חשק מיני מסוים ויש יותר מגוון של אקטים עם גוון מיני אלטרנטיבי שאולי יכול לעורר מיניות אצל מישהו שלא מצליח להתעורר בדרך אחרת בעקבות המחלה או התרופות שהם לוקחים לטפל במחלה.
3) הפרעות אישיות ובדסמ
הפרעות אישיות מתבטאות כדפוסים יציבים ובלתי גמישים של התנהגות, רגשות ומחשבות, אי יציבות ריגשית ותודעתית, זה נושא מאוד ידוע בעולם אך מאוד מורכב, ונושא שנוי במחלוקת.
יש המניחים שהפרעות אישיות זה דבר יותר שתואם גיל אך זו טעות.
הדיאגנוזות לרוב הן בגיל צעיר.
סביר להניח שלרוב השולטים/ות יש קווי אישיות נרקיסיסטים אך שולטים טובים באים ממקום של אכפתיות ורגש לנשלטות שלהם ככה שלרוב אין להם הפרעת אישיות אמיתית. כמוכן, בבדסמ מדובר בתפקידים ולא בהכרח בהתנהגות שמלווה אנשים בחיי היומיום ככה ששוב לרוב שולטים/ות כנראה לא חולים בהפרעת אישיות אמיתית. אותו דבר אפשר להגיד על נשלטים/ות, הם נכנסים לתפקיד וזה לרוב לא משקף את האישיות שלהם ביומיום. לכן עדיף לא לאבחן אנשי בדסמ עם הפרעות אישיות גם אם לעיתים זה נדמה שעונים על קריטריונים כאשר הם בתפקידם הבדסמי מכיוון שזה לא בהכרח האישיות היומיומית שלהם ומכיוון שהם יכולים להתאים את עצמם לסיטואציה, דבר הקשה לאנשים עם הפרעת אישיות אמיתית.
המאמר פוסט נכתב בשיתוף עם פסיכיאטרית קינק פרנדלי מוסמכת.
