נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

שאלת אותי..
ועניתי לך

את חייבת זרימה
תמיד חדורת מטרה
חייבת פעולה את התכלס
כאן ועכשיו
משחקים לצד
הזמן מכתיב לך לאן

אם העולם לא יתארגן
את תארגני אותו לבד
מסכה גלימה וחיוך של אמת
מי שיראה את האמת
יגיע זמנו וזה יהיה
מי שלא אז לא
ככה זה

בתוך הבועה את
מסתדרת מצויין
תמיד תבחרי את הסדר
לפני החופש של הבלגאן
להתקבע להשתקע
להרגיש ולהיות
אך לא לטעות
ביטחון בחומר
מוביל אותך לגעת
ברוח ולא לעוף

וכשהמיניות גואה
זהו בשבילך החופש המוחלט
שם בין ארבע קצוות המיטה
על סדין ומזרן לבנים
או על הריצפה הקרה

את מזרימה לעורקים
את ההי הילדה ששכחת
דווקא שם כי שם ורק שם
החיים עצמם לא משנים
רק ההגשמה שבפנטזיה
והניתוק הריחוק
מאפשר לך להיות

וכשהדלת נפתחת מחדש
את חוזרת אלייך הבוגרת
איזון כזה שצריך שזיווג כזה
אירגון וסדר