לפני 4 שנים. 30 באוקטובר 2020 בשעה 7:45
את בחדר מתבוננת דרך החלון
לובשת את החולצה שלי
החולצה של אלי
מחייכת עם קפה ביד
והנוף מהמם
אני לא בדיוק כאן
אני לא ממש שם
אבל עדיין עדיין .. אני קיים
אני בא מאחורייך ועוטף אותך
זרעותיי מלטפות אותך
מסניף אותך
ואת מחייכת
מגלגלת עיניים
מרגישה זקופה את הזיקפה
זו התחלה של יום בסך הכל
בעיר אחרת בעולם...
הלילה היה סוער
והתחזית להיום לח רטוב מבפנים
חיוכים מבחוץ
השיער שלך פזור
ונדבק לי לשפתיים
הכל בנו דביק
והיום זה היום
להיות עוד יותר צמודים
אבל...אני לא בדיוק שם
לא ממש כאן
אני ניצוץ בלב
ניצוץ של אש
קו ישיר לדמיון
קו שמעורר מכוון את הפנים
והשפתיים לחייך
אני ניצוץ..רגש שהופך להרגשה
מתי שאת צריכה