לפני 3 שנים. 13 בדצמבר 2020 בשעה 10:28
אני עדינה אמרת לי...
אני מבין אני מבחין
אני מקשיב אני מכיל
אני מעניק אני סופג
אני משריש ומתווה
ובסוף?
אני נשאר אני
ואת נשארת את
אנחנו פשוט שנינו
חצאים אחד של השני
כמו פאזל של חלקים
אין סופי
אנחנו לעולם נתקשר
אחד עם השני
לעולם נבנה
זה אף פעם לא מספיק
זה לא יפסיק
זה תהליך מתמשך
ולכן זה לא רק בהסכמה
זה גם ברצון
וכמה כח רצון צריך
כדי להמשיך
הרי בדס"מ הוא תוצר
אך בכלל לא העיקר
ההיכרות והחיבור
זה מה שמוביל
אותנו להיות