אדון עם עקרונות , שניתנים לגישור, ושינוי, שיודע לעמוד על שלו, אך גם לכבד את הדעה שלה.
אדון שמכיר את עצמו ושיודע לשלוט בעצמו לפני שהוא שולט, אפילו שכואבות הביצים מפלירטוטים.
אדון שיודע מה הוא אוהב, ולא מכור לחיפוש התמידי אחר ריגושים רומנטיים.
אדון שקודם מכבד, ואחרי מחבק, ולא רק סותר, ומכאיב.
אדון שלא מפחד להיות רומנטיקן, להרגיש ולרגש.
אדון שלא פוחד להראות רגשות, להיות רגיש כחוזקה ולא כחולשה.
אדון שלא משחרר כי קצת קשה, ונלחם על הלב.
אדון שיודע לזהות מה יש בידיו ולהילחם ומתעלם מכל התירוצים שצצים במחשבה.
אדון שיודע להתנצל אפילו אם זה פוגע לו באגו שלו.
אדון שלא רק מתעסק בעצמו ויודע לקרוא את המבטים שלה מבלי שהוציאה מילה.
אדון שיודע לקבל דחייה, ולא לצאת למסע כיבוש ליעד שאינו רלוונטי כבר.
אדון שיודע להקשיב, וליישם, לא רק להתגונן.
אדון שלא ירים יד על אישה בלי הסכמה, והכל מבחינתו בהסכמה מושרשת ומובנת כאחד.
אדון שמעריך באותה המידה שהיא נתנה לך לתת לה סטירה ולתת לה ליטוף עם אותה התרגשות.
אדון שיודע מה יש לו בין הידיים ומעריך כל שנייה שהיא מחייכת בזכותך.
אדון שיודע להציב גבולות לא רק לשפחתו אלה גם לעצמו.
אדון שמקשיב, מתבונן, לומד, לא כי הוא רוצה יתרון לנצל ולסמן עוד וי על ניצחון חולף, אלה כי הוא רוצה לשפר לשכלל מתעניין באמת במה שעומד מולו.
אדון שלא מחפש להיות מושלם, אלה שלם.
אדון שילמד וישקד, לא רק איך להכאיב להשפיל אלה איך גם לענג.
אדון שיאהב באותה מידה סקס, ושיחה טובה.
אדון שמבין ששליטה לא הולכת לאיבוד ושלא יפחד לתת לרגש לצוף להיסחף לאבד שליטה, ועדיין להיות בשליטה.
להיות אדון דום זה אחריות,לפני שאתה אדון אתה חבר, אתה מאהב, אתה הכל.
ורק אז דום.
כי מלך ללא מלכה, אז אין לך ממלכה.
הנורמה, העולמית התת הכרתית בעולם תמיד מציבה את התקדמות האנושית הפנימית, על ידי מיצוב הסתכלות נשגבת כלפי דמות אידיאליזם משהו אחר נשגב, על מנת להגיע להתעוררות פנימית, כמובן מוכתבת חברתית לשאיפה תמידית, בעולם הבדס"מ זהו הדום המצליח המנטור עם החליפה...וכך זה מתערבב עם
מוטו, משפחה, מדינה,עשרת הדיברות רול מודל, אנחנו קודם כל בין אם נרצה או לא מסתכלים לבחוץ לגבי מה אנחנו מחפשים לצידנו איתנו או מעצמנו ודרך הערכים שנתינים לנו, אנחנו מתבססים, ומשם צומחים, כך לימדו כך כולם כך נהיה.
ובתת הכרה אנחנו כאלו כעם כאנושות כיחידים
אם זה מנהיג, או אלוהים, או דמות לחיקוי, או ספר כלשהו.
בין אם זה מימי התנך, משה רבנו ובני מצרים, אדם חווה ומעל אלוהים, עץ הדעת, תמיד יהיה משהו נשגב
ועד ימי מצביעים כמו נפוליאון.
ועד ראשי מדינות כבן גוריון, וגורג וישינגטון.
סופרים מדינאים כהרצל, ועד תרבות הפופ רוק, לבוש, ועוד, ביילי אליש...פייסבוק פרופיל, סמארטפון.
אנחנו צריכים השראה או להיעזר באלמנטים שונים על מנת להתפתח, יש מטרות ויש תת מטרות ותמיד חייבת להיות מטרה וזה בסדר גמור, אבל...
מישהיא פעם סיפרה לי שמשפט אחד שינה את כל החשיבה התפיסה וחייה, והיא קוראת אותו יום יום.
משפט אחד, שינה לה את כל החיים, הזניק אותה.
אבל היא סירבה להגיד לי מהו, כאמונה תפלה כמשפט קסם בעיניה.
כחברה תחרותית, קפטיליסטית.
האינדיבידואל הוא העיקר אנחנו המוצר מעצמנו התוצר
לפעמים אנחנו רוצים לצאת מן הכלל להיות מיוחדים וככה למשוך יותר הילה סביבנו, וכשאחרים מתקדמים לעברנו,אנחנו נגד זה.
דווקא דרך שיתוף וביחד ניתן להגיע מרחק רב יותר
דווקא דרך קהילה ולא התקהלות מגיעים לשיאים.
אל תפחדו להשתתף ולשתף...