נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

היופי האמיתי בשליטה נמצא בכניעה

זה לא במעשה, הסשן, האקט

אלא ברצון ובהתמסרות.

בדסמ זה לא רק מגע מכה וחדירה,

זה חיבור הנשמה והמחשבה החיבור לגוף.

שניים שהם אחד.

והאדון מגיע לספייס, רק כשהחיה שבו יוצאת ורק התמסרות אמיתית כנה, תוביל את החיה שבו לצאת, וזה שאני אהיה חיה זה אומר גם פרוע אך גם דאגה, ואני אהיה אני הכי אני שאפשר.

כמו שאת מחפשת להגיע לנחלה לתת למחשבות לעוף מהמוח שמאכלס אותם, גם האדון מחפש את הנחלה אחת שתנקה הכל מראשו תשאיר לו מקום להיות רק הוא.

דום גם דואג גם וולגרי וגם מחיה.