נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

תפסיק את התחננת.
אומרת לעצמך ומשדרת כוח ו חוזקה, אף אחד לא יכול באמת לשבור אותך, חוץ ממני כמובן, רגעים של אפרוח שבקע מן הביצה.
זה לא משנה כמה זמן עבר, כמה זמן חלף אני אומנם לא הסקס הראשון שלך, אבל אני זה שהבקיע את בתוליי תשקותייך הנסתרות, זה שעורר והוציא לחופשי את החיה היצרית מינית ששכנה ישנה, איתי העונג העמוק הראשון, איתי היללה הראשונה, משהו שבאמת מיוחד.
ואת העדפת לחגוג את החיים, לחגוג את החופש המיני את הגילוי החדש, כמו גורה בת יומה מתלהבת מריחה טועמת מכל הבא ליד, עולם חדש נגלה.
ואני נצרבתי, עם הצליל בס לתוך התודעה.
אני תמיד יהיה האחד שישב על הבר ושלגם ראשון מכל משקאות ליבך, וידע להכיל הכל מבלי להשתכר יותר מדי, להתענג באמת על כל לגימה.
מאישה חזרת להיות ילדה קטנה וחופשיה לשים את כל הדאגות בצד ולדעת להנות ממה שבאמת אפשר, ואני מצדי נתתי לך הוראות, להמשך המסע.
הבטחתי לך שתמיד אהיה איתן חזק, מכל סערה, תנודה במחשבה, אני הוא המצפן.
תמיד תוכלי לחזור, לא אחורה אלה קדימה אליי.
להיות לך מגדלור באפלה, אור בקצה החשכה, מילים מלאי קלישאה אך אמת לאמיתה.
ותמיד את חוזרת לקבל עוד תבונות, ואני מחליף צורות, מחבר, לאח, לאדון, לאבא למגשר, למתבונן, וזו לא הדמות, זה פשוט לי באמת אכפת.
הקשבה, קריאה, ואם צריך הנחיה.