נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני כזה אני אוהב בני אדם 

תמיד סיקרן אותי מה עובד שם בפנים בתוך הגוף 

איזה נפש נמצאת שם אילו מחשבות צפות 

מה טוב ומה רע ואיך אפשר לגעת דווקא שם 

זהו עולם של יצרים אני יודע 

כולנו פה בגלל איזה תבנית עוררות מהילדות או בהמשך

גם אני

אבל כששואלים אותי מאיפה אתה לעולם הבדס"מ?

אני עונה מאהבת אדם

אני אוהב את הקירבה

אני אוהב נוכחות ואת המגע 

אני יכול להגיד שאני אוהב את השליטה

אבל אני גם אוהב את החילופי אנרגיות והסינרגיה שנוצרת 

יחד ביחד יד ביד הדיאלוג הפנימי שמשתלב אחד עם אחת 

שליטה בעיני זה הרבה מעבר לאקט עצמו 

תמיד יותר 

בגלל זה הדרך שלי תמיד נקראת בדס"מ ורגש

אני מרגיש בדס"מ 

לא היו לי טעויות?

היו לי יותר מדי 

אבל איך אומרים בשירים

הצלקות האלו הפכו לדרגות של ניסיון

אבל איך שהו תמיד נשארתי נאמן למקור

לקידוד המקורי שבי למי שאני

אלי