גבולות קשיחים, גבולות רכים, לכולם יש גבולות, בכולם.
אז מה הכוונה גבול מיני?
גבול מיני הוא משתנה מאדם לאדם וזה בעצם דבר שאנחנו לא רוצים לעשות, ולא פתוחים אליו מבחירה או פשוט מחוסר ידע או חוסר אמון עצמי או סביבתי או חוסר רצון חוסר גירוי או גם חוסר נוחות חוסר תקשורת ועוד..חלק מהגבולות שלנו מושפעים מחינוך ותרבות וחשיפה
לכן הדרך הכי טובה להבין את הגבולות שלך זה תקשורת עצמית להכיר את עצמך וגם להתנסות.
בעולם הבדס"מ ובעולם המיניות בפרט יש לגבולות ערך מאוד גדול וחשוב להכיר את הגבולות ולהכיר בגבולות ולהיות מודעים אליהם ולתהליכים של כל גבול.
וכל מי שניגש להתממש בבדס"מ ולהתנסות מבין כמה חשוב לשאול ולהבין מה הן הגבולות של הפרטנר.
סשן/אקט:
הוא פרק הזמן שבה הפרנטרים מתממשים בהסכמה ומודעות וברצון ומשלבים אקטים בדס"מים או אגרסיבים קצת יותר מהנורמה נפשיים פיזים וריגשיים.
הסכמה:
ההסכמה היא הדבר הכי חשוב בתהליך והיא עוזרת לסשן להישאר במסגרת השפוי, אבל גם בטוח? בטוח זה הגבולות גם לרוב.
בבטוח שפוי ובהסכמה, או מודעות לסיכונים rack הרעיון המרכזי הוא ביטחות לא רק הסכמה או השפיות, ולכן צריך להבין ולהיות מודע לביטחות כשאנחנו מרשים לעצמנו להתאפשר.
תקשורת ומשא או מתן ותיאום ציפיות:
לרוב הסשן אמור וצריך להיות מתוכנן מראש, על ידי כל הצדדים לדעת מאיפה מתחילים מה התהליך אמצע ואיפה זה נגמר, מהתחלת הסשן, אווירה, מיקום, אקטים, אפטר קאר, מה קורה לפני ואחרי הרבה יותר חשוב מהאקט עצמו,
הסכמה ומודעת למה מוסכם בצלילות וברצו לגבי התוצאה הרצויה והתהליך.
לנהל משא או מתן על גבולות, יש כמה סוגי גבולות, להבין מאיפה הם באים למה הם קיימים, ומה הם מצריכים, בהתחלה אין לשחק עם זה או לנסות לגעת בגבולות(למתוח, או לעבור אותם בהסכמה הדדית), יש פשוט לעלות אותם ולדבר עליהם ולהסכים עליהם.
וכך נכנס לסיפור תיאום הציפיות של האקטים של מה קורה אחרי ולפני
וגם המשא ומתן על הגבולות למשל השולט אוהב גרון עמוק אבל הנשלטת לא מתחברת לאקט או יש לה טראומה מהקאה כלשהי, וזה יוצר מצב שהשולט אולי אוטומטי ידחוף לזה במהלך האקט או לפניו, כי הוא מאמין שזה גבול עביר אבל זו שגיאה, ויכול לגרום נזק.
לכן חשוב להיות ברור כמה שאפשר וחד, להסביר למה ומה ואיך, קודם לעצמנו ומעצמנו לאחר.
הכל מתחיל בנו התיאום ציפיות מתחיל בנו.
ועדיף לשים דגש על תהליך של כימיה וחיבור הדדי אחד לשני כבני אדם לפני שבכלל ניגשים לאקט חילופי כוחות ומשחקי תפקידים כמו בבדס"מ, עוד לפני שנכנסים לדמות.
תהליך הליקוט:
ידע ומידע עוזר לנו למתוח את עצמנו עוד להגיע ליעדים חדשים לאפשר לעצמנו ידע זה כח וביטחון, והעולם הוא מסע תמידי, אנחנו מכירים את עצמנו מחדש
בכל תהליך.
ולהוביל את עצמנו להרגיש בנוח לפעמים במחוזות שלא הרגשנו בהם נוח.
ופירוש והבנה של הרצון הרצוי הוא להרגיש כמה שיותר בנוח ו להיות כנה ולהרגיש נוחות בעולם מיני וחשוף.
קהילת הזורמים?
יש אנשים שפשוט "זורמים" ומבקשים ממכם גם ל"לזרום" איתם הרי אם לא התנסתם בבדס"מ אז איך תדעו מהם הגבולות שלכם?
ובסופו של דבר מדובר במערך אינטימי קיים סיכון פיזי ורגישי תמידי
והעולם בכלל בנוי על ניסוי וטעייה, יש כאלו שבאים מהצד המקבל הנשלט ואומרים לי אין גבולות כרגע אני מוכן או מוכנה לנסות הכל.
מה שכן חשוב להבין שבלי שיחת גבולות בכנות ובמודעות מלאה מגדילים את הסיכון לפגיעה ריגשית או גופנית כאחד, גבולות הם גם יכולים להיות בריאותיים פיזיים ריגשיים ונפשיים.
לכל ובכל אדם יש גבולות לעצמו מהחיים הרגילים מהקשרים שהוא מפתח מהניסיון עבר שלו וגם מפחד מחוסר ידע וזה בסדר, זה בסדר שיהיה לכם גבולות בהתחלה, לכן עדיף לא לזרום כלכך מהר מבלי לעשות שיחת גבולות ותיאום ציפיות, ריגשי פיזי ונפשי.
גבול פיזי יכול להיות כל בעיה רפואית פיזית מתמשכת או היסטוריה רפואית פיזית כלשהי, שצריכה ומצריכה צומת לב במיוחד כשניפגשים לאקט אינטימי מאוד בוטה כמו בעולם הבדס"מ.
פנטזיה מול מציאות:
יש הבדל בין בדס"מ במציאות לבין מה שאנחנו מדמיינים בראש, יש הבדל בין היכולת שאנחנו רואים את עצמנו יכולים לספוג בדמיון לעומת הראש.
תמיד צריך להבין את זה, בדס"מ זה לא רק משחקי חילופי כוחות הוא מאוד אינטיסיבי לחלק מאוד לא אירוטי קצת יותר בוטה ועוד, וכשצד אחד לוקח את הכח מהאחר מבחירה והבהסכמה יש תמיד סיכון מתמשך לכל תהליך.
כשאנחנו ניגשים לכל סיטואציה אנחנו לא יודעים בדיוק מה הסוף שלה, לכן יש תהליכים חשובים וברורים של שלפני ואחרי כמו שיחה לפני ותיאום ציפיות ועד האפטר קאר ההדדי הן לשולט והן לצד הנשלט.
תהליך נכון:
בדס"מ בנוי כתהליך היום, יש כללים ברורים לאיך זה אמור כביכול להתנהל מבחירה והסכמה מעבר לקביעת safeword ועד אפטרקאר אחרי ועוד שיחת תיאום ציפיות לפני חלק משתמשים בתהליך קילור מתמשך שבו יש מסגרות של קילור המאפשרת כל פעם לגעת באלמנטים אחרים ועוד.
יש מבנים מאוד ברורים לתהליך בדס"מי הן כאקט והן כמערך יחסים.
אז איזה גבולות יש?
גבול קשה או אדום:
גבולות קשים הם אבסולוטים. אלו הדברים שלא תעשו בשום פנים ואופן לא כ אקט או כ רעיון וזה יכול להיות הן מבחינה פיזית או בריאותית או מנטאלית או ערכית או מוסרית, למשל סתם דוגמא משחקים הקשורים לצואה או שתן, דם ועוד...או פעילות המעוררת טראומה כלשהי וטריגרים נפשיים, סשן cnc אקט של דימוי אונס ועוד.. ועד מיקום, ואתם בעצם מציינים ומבקשים לא לנהל אפילו משא או מתן עליהם לא בהתחלה לא באמצע התהליך.
גבול רך:
הוא גבול שאתם יודעים שקיים אבל הוא בספק, ואולי מבחינתכם ניתן לנהל עליו משא או מתן, אם זה בהתחלה או בהמשך, גבול שהוא תלוי בידע במידע בביטחון זוגי, באמון, בכנות, בהרגשה, ברצינות ועוד אלמנטים שונים,
גבול שהוא בעצם נתמע גם אולי בגלל חוסר ידע, חוסר ניסיון, ואולי הוא תלוי גם בזמן, או אפילו במקום באווירה בנוחות, כמו למשל גבול לפומביות ועוד.
גבול שניתן לדבר עליו ניתן להבין מאיפה ואולי לתחקר אותו.
למשל סתם דוגמא את לא רוצה גרון עמוק מפחדת מהקאה והוא מאוד אוהב וכרגע זה גבול ברור מבחינתך אבל את יכולה בהסכמה ומודעות לאפשר רק כשתוכלי להרגיש באמת בטוחה בקשר שלכם.
גבולות רפאים:
גבולות שהם קשורים לסביבה, להתנהלות סביבתית, הן במסגרת פלטפורמות או סביבה מציאותית חברתית נורמטיבית או בדס"מית, גבולות של קוד.
צריך וניתן לנהל עליהם משא או מתן, לכולנו יש גבולות למשל לא לערב את העבודה או אפשר לערב קינק פטיש במסגרת מסויים תחת כללים, גבולות רפאים הם גבולות של חיי היום יום ממש כמו פרוטוקול רפאים.
קביעת גבולות:
קביעת הגבולות תדרוש מחשבה פנימית והרהור מעצמכם אבל מעל להכל קודם כל להודות שיש בכם גבולות, בחלק מן המקרים יש אנשים שאפילו שולחים רשימה לפרטנר המיועד כדי למלא על מנת להבין בברור מה הגבולות שלו מבחינת אקטים או לעורר בו מחשבה מתמשכת על הגבולות שלו כדי שיהיה יותר ברור.
עדיף באמת להגדיר גבולות איזה גבולות הם רכים או קשים אדומים על אלו באמת ניתן לנהל משא או מתן ואילו לא, כן חשוב לזכור צריך תמיד תמיד להישאר נאמן לעצמך, למשל גבול זה שאת מונוגמית הוא פולי אז המערך יחסים יהיה מונו מבחינתך לגמרי אם הוא מסכים, גבול לא חייב להיות רק לגבי האקט אלא לגבי המהות.
"דחיפת גבולות":
כשאנשים מדברים על "דחיפת גבולות" ב- BDSM, הם מדברים לרוב על משחק סביב הקצוות של הגבולות הרכים בלבד, וזהו דבר שצריך לעסוק בו אך ורק לאחר דיונים או משא ומתן רציני ואין בשום צורה אפשרות להחלטה חד צדדית של השולט להחליט באופן חד צדדי שהגיע הזמן לדחוף גבולות ללא הסכמה והבנה ומודעות של בן זוגם. דחיפת גבולות עלולה לגרום גם לפגיעה רגשית או פסיכולוגית , בבדסמ נכון כל המעורבים צריכים להיות מודעים להשלכות הפוטנציאליות ולהיות מוכנים להתמודד עם הנפילה, אם וכאשר זה יקרה.
שבירת גבולות:
אנשים העוברים על גבולות קשים (או גבולות רכים ללא אישור מפורש הסכמה מודעת) נחשבים כאנשים מסוכנים, הן בעיני הקהילה והן בעיני הכלל, וזוכים לנידוי בקהילה.
"גבולות הם התוצר של מה שאתה ומה שהיית, ומה שאתה רוצה להיות, ואתה תבין מה קשיח ומה רך מה עדיף ומה לא תוך כדי מסע של גילוי עצמי, כי כשאתה מגלה את עצמך את מגלה את גבולתיך או מגבלותיך"