נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לימדו אותך
שתמיד כואב
לכן את סומכת
רק על עצמך

דיאלוג פנימי
מתמשך
בינך לבין עצמך

הנאמנות שלך
להיותך את
ואיך שהכרת
לעומת מה שאת
יכולה להיות

ואולי אם תחליטי לצעוד
במסלול אחר
הכל ישתנה

בין הלב להיגיון
הרגש הוא דבר
חשוף מדי
הלב הוא
מצרך יקר מדי
יותר מדי בשביל שניתן אותו
בקלות כלכך

דיאלוג מתמשך
מועיל בעיקר
כי התוצר
זו בחירה נכונה יותר
אך לפעמים
מבלבל
וקל להתבלבל
בין שני צדי האמת
היגיון ולב

וזה לא פשוט לנתק
כשמישהו חדש נכנס
כרוח הסערה
דרך חלונות נשמתך
אך את לומדת
לשחרר את הלב
להשתחרר לאחר