"רק כשחשוך מספיק אדם יכול לראות את הכוכבים" מרטין לותר קינג.
אנחנו מזדיינים בלי הכרה
את משפריצה נוטפת מתפרצת
מתפוצצת זה עף לכל עבר
ממש רועדת רוטטת ומתכווצת
הפכתי את החורים שלך
לחורי אוננות בשבילי
גם הפה וגם הכוס
את מתפרקת לגמרי בידיי
אני אוחז צובט בצלעותייך
דוחף עוד עד שכבר נשרטנו
את חוזרת אחרי המילים שלי
ואוחזת חזק את הקירבה שלי
פשוט מקריבה למעני את הבחירה
אני אומר לך מה לומר
אין רע ואין טוב
יש אותי ואותך
וכשאנחנו חושך מוחלט של מוסר
הכוכבים יוצאים לאוויר העולם
מנצנצים בעיניך בשרשרת גמירות
את בוכה כשאת מתייבשת
את פוחדת שזה די
את רעבה בלי סוף
לחיות את החלום הזה
במציאות יום יומית
את חיה למעני
ואני שם מעלייך
כלכך חזק
את נרדמת שם לבסוף
בין רגליי צמודה ל...
מחר יום חדש עוד לא נגמר
אבל אין לנו תקווה
אנחנו שני סוטים חסרי תקנה
ושוב מהתחלה מחדש
הגוף נשאב עד שהגוף נשבר
אבל הרוח? ממשיכה עד אין קץ