נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

יותר חדות בהתחלה

יותר נוגעות 

יותר מלטפות

יותר מרגשות

ואז הזמן עושה את שלו

והמילים הופכות אוויר לנשימה

כל חוסר יחס 

הופך דקה לשעה

ושניה לדקה

כל רגע דל של חוסר בביחד

הופך לנקודת שבירה

דקה ודקיקה

אבל הרגע הזה

שאנחנו מייחלים 

צמאים רעבים אליו

שווה כל דבר

עם הזמן אנחנו לומדים להעריך

במקום סתם להאריך

לא משנה התאריך

רק לתת לרגע להיות

ולזמן ללכת לאיבוד 

למחשבות הכבדות להתפוגג

ולרגועות לשקוע ולחלחל

ולנגיעות להתעצם 

לבפנים להתפרץ

ברגעים מדוייקים 

יותר ויותר