קשה לדעת מי האדם שעומד מולך, האם הוא האחד או עוד אחד למסע, האם הוא בא ללמד אותך, או שהוא יהיה כצוות איתך, או שהוא אחד שיתקיל אותך, ויפגם בשלם.
למשל באתר איך נחליט, כינוי? סיגנון הודעה? או אולי הסתכלות התבוננות רחבה על פרופיל ובלוג, ללקט מידע.
קשה לדעת, מהודעה אחת, מדלת אחת שנפתחת, לאן באמת זה יוביל, האם לעוד דרך תהום, או לשביל אמיתי, הכי חשוב להישאר נאמן לעצמך.
רושם רישוני הוא הכל במיוחד כאן, והוא בנוי מתפיסה של זכרונות טובים שאנחנו חווינו ושמלמדים אותנו על הדברים שיראו לנו פוטנציאל אמיתי, יאירו מעבד לטקסט שנשלח על מנת להכיר, או שפשוט אנחנו לא מבינים כמה חשובה היא ה אינטואיציה.
מה שאמור לקרות יקרה בסופו של דבר, אם נקשיב לעצמנו, אם זה מצליח הרווחנו, אם לא אז למדנו.
באינטרנט, שלא כמו בחיים, אנחנו מגששים באפלה מול האני שמולנו, מקבצים פיסות מידע תוך כדי תנועה, מנסים לקרוא בין השורות, להרכיב פרופיל מתוך פרופיל, ולפעמים אנחנו פשוט רוצים לשחרר ולזרום, גם ככה כולם נופלים, אולי עדין לחשב סיכויים במקום סיכונים.
מה שיעזור לנו לבצע את ההחלטה הנכונה.
לרוב זו ה אינטואיציה, והיא לפעמים הכלי שהכי כדאי לנו לסמוך עליו ברגעים של חוסר ודאות, לגבי המשך הצעדים.
האינטואיציה לא מאכזבת לרוב, אנחנו מתאכזבים.
פרק זאפה אמר פעם את אחד המשפטים הכי יפים, שכל מחנך צריך לדעת
"בכל הנוגע לגידול ילדים, הקו המנחה שאני מנסה לדבוק בו הוא שילד הוא בן-אדם. זה שהוא קצת יותר נמוך, לא אומר שהוא יותר טיפש ממך. הרבה אנשים עושים את הטעות הזו, ושוכחים כמה ערך יש לאינטואיציה בסיסית - ויש די והותר מזה בכל ילד. "
לפעמים צריך להכיר בזה שאנחנו רק בני אדם, וכמה ערך יש לאינטואיציה בסיסית.
מישהוא וגם מישהיא פעם שאלו אותי מה לרשום? היי? מה שלומך? או לסגנן הודעה מהפכנית נעים מאוד עורך דין, או עוד..
אמרתי אין מדע מדויק, זה הכל תלוי באינטואיציה, אולי להסתכל בפרופיל אולי קצת לראות את הבלוג,
אך בסופו של דבר זו ה הרגשה, ואמונה שלמה שלך מגיע את הדבר הכי טוב שאפשר בשבילך, והוא יגיע, כשתוכל להכיל אותו.
או איך שדאליי לאמה אמר "לתת לאינטואיציה להחליט, זה לתת לה למלא את החלק שחסר כשאין ביטחון."
