נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את התגלמות של עצמך
לסביבה ולי מראה שמשקפת את כל מה שבאמת צריך ולא בהכרח מצוי
כלכך אמיתית כלכך לא מזוייפת ולא מזוהמת אלגנטית ופרועה עשירה ברבדים
שכבות של אמת
חדה מחודדת לא חידה האמת מייחדת
ורק את מבינה מבחינה
לכי תסבירי את עצמך לעולם...

זו עבודה זו העבודה
קשה להיות כלכך אמיתי 
בעולם שבנוי מכלובים של הכלאות 
בין בני אדם לדמויות 
אנשים מפחדים מהדמעות 
ויש להם רק דעות דאגות
בועות של מחשבות אנושיות
מסתובבות בין הראשים
והגדרות של תפקידים
הכל התפשטות של הפשטות
בדים כבגדים ועל עור ואז אור המסכים
נאחזים בענפים 
עצים של אלפי שנים 
ומי שעוזב הוא מנודה 
ולא בחר ולא נבחר 
אלא הוא נחבא ומתחבא 
ברח
 
ואת עדיין לא מודעת
לא יודעת עד כמה עוצמה
יש בך לשנות מבלי בכלל להשתנות 
רק לשמור לשמר את דרכך 
גם אם האבנים על הריצפה קשות חמות
וגם אם הגשם זלעפות זועפות
את רק מהנוכחות יכולה ללמד
את החיים לחיות ואת האנשים להיות

אני לא מפחד ממך כמוהם 
אני לא פוחד מהסיבוך מהסיבוב
כשכל העולם מציע לי פשטות
ללכת ישר אני רואה בך
את היציאה מהאין כניסה

בסוף הם לא מפחדים
הם נמשכים
האמת המדליקה
אולי בגלל שזה הפכים
אבל לראות מישהו שחי ללא מסכה
רוצים להתקרב להתחמם
להביא את הידיים קרוב
וראות ששום דבר לא שורף
וזו עבודה להיות עצמך

ולפעמים נמאס לך מעצמך
בא לך להתנתק להתרחק
לבטל את מי שאת לעולם ולך
לכמה רגעים של שקט במחשבה
להתפרק להתרוקן ולהתמלא מחדש
אז המיניות היא תוצר של הניתוק המוחלט
היא בדיוק מה שאת צריכה
בידיים בטוחות שאת בחרת
ואליהן נבחרת