נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

זמנים אבודים

הם מתרחשים רק בסשן

הם נעלמים עם כל המספרים

נאלמים לשקט חרישי

משאירים מקום

רק לצעקות שלך לביטוי 

העצמי שלנו בידיים שלי 

אני מסמן דוחף לקצה

ואת נעמדת לא זזה 

מנותקת מכל מחשבה 

אני מושך לך בשיער 

צובט לך את הגוף

הנפש שלך לא איתך

את קנקן חלול 

ואני ממלא אותך בי חזק