רק כשאנחנו ליד
הכל באמת נעצר נעתק..
המיניות פשוט לוקחת אותנו הרחק מכאן
מנתקת אותנו חזק מבלי הרעב לנמק
זמן שהולך לאיבוד
בזמן שאנחנו מוצאים את עצמנו
מחוג שמסתובב מהר כלכך
ואנחנו כבר בתוך מערבולת תחושות
טעמים ורגשות כאב ועונג
משהו כזה לא ברור אבל כלכך ברור
מתחבקים חזק
אחרי שהכל נגמר וגמרנו את עצמנו
האפטר קאר זה לי ולך
הסחרחורת החמרמורת
היא הדדית חזקה ושלוו
לאבד שליטה תוך כדי שליטה
אמרתי לך ולהישאר בשליטה
יצקנו כלכך הרבה תוכן לתוך הסערה
עד שפשוט הכל נהיה סוחף ועדיין קיים
ולפעמים לא בא לנו לחזור בכלל בחזרה
להישאר תקועים שם במיניות
שהנה מצאנו מה שעושה לנו טוב כלכך
אבל הטוב הזה יש לו די כי יש גם אותנו
כי העולם הגוף הנפש הכל זה מיכל
ומתי שהו זה עולה על גדותיו
האיזון בזיווג בדס"מ ורגש
תמיד שאלנו אם היינו מכירים יותר צעירים?
מה היה קורה אז?
לא היינו מוכנים בכלל
כדי שנוכל להגיע לתוצאות כאלו
אחד עם השניה או עם מישהו בכלל
להסתפק בטוב לראות את האור
עכשיו זה הזמן לא משנה מה היה
עכשיו שקט...אחרי הסערה