נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

תרצה אתר בתו של המשורר נתן אלתרמן.
כתבה ספר ילדים מעורר המחלוקת 'האריה שאהב תות'.
הספר עוסק באריה אחד הגר ביער רחוק וכל מה שהוא רוצה לאכול בימי חייו הוא תות.
"לא בשר ולא גבינה, רק תות פשוט. לא דיסה ולא קקאו, רק תות הוא רצה, תות. לא לחם, לא אורז ולא ביצה, רק תות!".

אלא שלדאבונו של האריה ביער המבודד בו הוא גר,
לא היה תות ולא היה להם הסכם סחר עם אף אחד מהמדינות שמייצרות תות.
והאריה המשיך להתאונן מרה על גורלו שלא מזמן לו את הפרי האדום והמתוק.
אלא שיום אחד מגיעה ליער חבורת ילדים רעבים שהגיעה ממקום בו יש תות ושאמותיהם שמה להם בתיק האוכל תותים למכביר.
האריה ניגש אליהם ומבקש תות, אך מכיוון שהילדים לא ידעו את שפתם של האריות אבל כן ידעו שאריה זה דבר מפחיד הם ברחו מפניו והוא התנפל על התותים שהשאירו מאחוריהם ואז "ואכל ואכל עוד תות ועוד ועוד תות, עד שגמר הכל-ואמר: 'פויה, אני לא אוהב תות, אני בכלל לא אוהב תות. זאת הייתה פשוט טעות כל העניין הזה עם התות'.
רוב האנשים הפוגשים באתר או בסרט או בכתבה מתגלים לעולם הנפלא של השליטה.
משהו נועל אותן אותם לתוך ה בדסמ, כאילו זה המקום שימצאו את עצמם ואת הפירוש למיניות המתגברת שלהם, מאז שעולם השליטה נהיה טרנדי( ולא סתם הדאנגן עבר למיינסטרים של תל אביב המושג בדסמ הפך להיות שמיכה, שעוטפת בהרבה ביטחון אנשים מכלל סוגי הפטיש, והמיניות המודחקת.
אז הם נרשמים לאתר, הם גם מרימים את הכפפה לומדים מושגים וקוראים מאמרים, הם גם רואים סרטי פורנו, לומדים משלל האלמנטים שהרשתות מאפשרות לנו.
ואז הן בעיקר וגם הם מתנסים ומתאכזבים.
עולם השליטה זה לא עולם פשוט, והוא לא בנוי לכל אחד.
במקום לזהות מה בוער בך ואת עצמך וליוק את עצמך לתוך העולם הזה, להישאר נאמן לעצמך, הם הן הם נגררים אחרי מה שאחרים אוהבים, ובעצם לומדים על עצמם בעיקר מטעויות, מתנסים על גופם ונפשם, ונחבטים, פשוט זוללים את דרכם לתוך העולם הזה בסערה ואז מגלים שזה לא עולם בשבילהם, או שמיצו את העולם הזה אחרי שנה.
צריך להבין שעולם השליטה או הבדסמ אינו כל אחד או אחת, אך הוא עולם שמבשיל אותך וצריך סבלנות.בשביל לגלות אותו.
כיום שמגיעים לתחום דרך מרכיבים וירטואלים, שם הכל פרוץ, אינסטנט ומיידי, הכל או כלום.
ונכון שצריך להעיז, אבל גם צריך להיות חכם בבחירות שלך.
להיות אחראי לבחירות שלך, ולא לתת ללהט הרגע לתת לך אישור להשתולל עד שימאס.
דברים טובים באים בטעימות, כל המרכיבים והטעמים בבישול איטי מתחברים יותר טוב.
קיצור
קחו את הזמן, אל תכנעו ללהט, תתמזגו תיצקו את עצמכם לאט לאט לתוך זה.

ותשאלו את עצמכם שאלות, תחפשו בתוככם האם זה באמת בשבילכם.