את רגילה להביא
להמציא אותו מחדש
לברוח אליו לחיות איתו
והוא איתך
כי הלבד הוא הביחד שלך
כבר התרגלת אליו
הלבד מביא שליטה לא שפיטה
לא צריך לא מצריך ממך אלא
רק אותך שם את מסתדרת נהדר
וכשזה מתקרב כשאני מתקרב
את צוללת עמוק בורחת לשם
את יודעת את עצמך
שם בעומקים האלו החושך מאיר לך
שם כל הפחדים את חיה איתם בשלום
את בתולת ים זהו ה בית שם
את נושמת טבעי כאן
העולם לימד אותך
שהלבד בא לבד
את לא צריכה יותר מדי
ויותר מאחד זה לרוב יותר מדי
ואם אחד אז מיוחד אבל
כולם רוצים רק דבר אחד
ואת יודעת להיות עמוק עד הקצה
אישה של קצוות
מכירה את עצמך
מכל הטעויות והתהיות
את יודעת שאם תאפשרי
לעצמך אז אין אמצע אצלך
זה עד הסוף ולמי מגיע את זה?
רק למי שבאמת אכפת וכמה אפשר
אין הרבה כאלו שרואים
אותך כמי שאת בתולת ים
מחפשים רק לחפש אותך
מתמכרים לחיפוש לריגוש
לתמונה שלך איתם
ולא ללב הנכסף לחוכמה של התמימות
לפשטות שבאמת
אז הבאתי ציוד
וצללתי עד אלייך
ראיתי אותך
שכובה על קרקעית הים
נושמת את הזרמים והחול שם
רגילה...שקטה שלווה נוח לך כאן
באתי ונשמתי ביחד איתך
את כל מה ששלך בשביל ו
כדי שתדעי שאת כבר לא לבד
אפשר אחד ועוד אחד
רק צריך לראות אותך
כמו שאת
בתולת ים
ובעומקים האלו חייתי איתך
עד שכבר התרגלת להאמין
לעצמך להפשיר
מבלי להרגיש להתפשר
אלא להתרגש
זה לא חייב להיות מדויק
אבל זה חייב להיות אמיץ
מכל צד
עד שבסוף נגמר לי האוויר במיכל
הלבד שאליו התרגלת
הזרמים של העומק
ההתנגדות עשו את שלהם
עכשיו נשאר לראות אם תעלי
לנשום איתי ותרגישי גם פה טבעי
