אני יודע
שאנחנו יכולים להיות שונים מאוד
אנחנו לא חייבים להיות דומים
כדי להימשך זה לזו וזה מצריך
צורה שונה של נקודות מבט
לתוך כל מה שקשור לאני ואת
בכל עלייה בכל ירידה
כי כולם מצפים כי
דווקא השוני אמור להשלים
אך השוני יכול גם להרחיק
אני יודע כשיש לנו רגש שנוצר
והבדס"מ הוא כבר תוצר
והכל הופך לאמיתי מוחשי
כל תנועה מורגשת כל תזוזה
החיבוק לחיבור הזה
מבלבל גורם לנו להתבלבל
בין התוצר לאדם
אנחנו בסוף מוצאים
את הגשר וזה מה שחשוב
כי אי אפשר להישאר
כלכך יציב כל הזמן
אבל אפשר לרצות
ועם יש רצון
אפשר כמעט הכל
לימדת אותי לימדתי אותך
לומדים את זה על הבשר
הבדס"מ והמציאות מתמזגים
אך בצורה שבה זה לא ירגיש
שאיבדנו את עצמנו
אלא מצאנו את עצמנו כל אחד בתוך
עצמנו של הביחד כאחד
בסוף הכל מתיישר
קו קווים עקומים של ביני לבינך
זה שאלה של רצון ואמון
בעצמנו ובביחד
הגשר קיים תמיד רק צריך
לדעת לרצות לראות וללכת