רוב האנשים
ניסו להסתכל לתוכך
והיו נתקעים בתוכך
לא מבינים איך לצאת
כמו שלא הבינו איך להיכנס
מה את צריכה באמת
איך לפרק את הקצב שבך
שהוא רק שלך
ולא כל אחד יכול להכיל
מבלי להכליל
וקשה להסביר
לכל אחד ככה פתאום
את עצמך צריך לדעת
לבחור לברור לזוז נכון
מתי לפרוק מתי לא
כי מה מעורר מה מכבה
מתי זה משתנה
למה זה שונה
כשהרגש מדבר
הכל הוא תבנית
שאי אפשר להסביר
בשיחה אחת
זה תבנית שצריך
לדעת לגעת ולהרגיש
לבד
את בן אדם כזה
שגם אם מקשיבים
צריך להבין עוד לפני איך
אצלך זה שונה
כמה זה קשה
למצוא את המילים להוציא
להפוך את הכתב לקריא
להפוך מחשבה לתמונה
ולגדר במסגרת לתוצגה
על הקיר עם חתימה ולהמשיך
הם רוצים ברור
את רוצה אמיתי טבעי
לפעמים היית מצפה
שיבוא כבר לבד
שלא צריך יותר מדי
רק מבט אחד ודי
וידע מה את צריכה לבד
מעבר למה שנידמה שאולי
את רוצה
שירגיש אותך לא רק
לחשוב בשבילך
שיבין את המבוך
ישנן מספיק מהר
מבלי להתפוגג
יתן לך רק להתמוגג
ואת כבר מפחדת
שכשזה יבוא
כבר את לא תזהי את המצב
מה נכון ומה לא
מרוב שיש כלכך את
ופחות הבנה של מי הם בכלל לעצמם
אינטרקציות שונות
מיאשות חלקן טובות
חצי חצי אבל לא שלם בכלל
ואולי זה..ואולי עכשיו..
הרי לך מגיע את הטוב
ביותר בשבילך
לא הכי טוב שיש בכלל
ואת יודעת עמוק
לך אסור להתפשר
כי כשאת מפשירה
אין אמצע אין שחור
יש רק לבן ואור
לא מושלם אלא שלם
שתוכלי להתמזג ולמזוג מעצמך
מה שאת רוצה זה מיוחל ומיוחד
כי מבחינתך גוף ונפש הם אחד
בדס"מ החיים כל דבר.