נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

עולם שלם של בנינו עוצר נאלם נעתק...
רחובות הומי אדם
הופכים להומני האדם לדאגה
וכך שתיקה רועמת רוחשת לה במה
נדרשים אנחנו למעשינו
היננו כאן נפש וגוף כאחד כעם

סדר יום מוכתב לנו בצג 
והכל נהיה בצד גם העיקר 
וכך היה אז

אז כך יהיה זהו תהליך של הישרדות
בעתיד כסיפור לילד אולי זה יהיה מצג על צג
והיום כיום כחוויה כואבת

המחוג חג...הזמן 
הופך לנחלת הכלל

כאוס כסדר יום לכולם
פחד ההמון כפחדינו

אנו נחישות פטריוטיות

וזעקת האחווה
וכולנו כאחד שותפים אחד אחד
לאותו הליך באותו התהליך
עם אותו המצב
ומחר נלמד ללמד את מה שהיה
להבא אולי