נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הגיע הזמן לספר לכם על תסמונת קפגרא.

סתם ידע כללי שאפשר למצוא בכל מקום על תסמונת קפגרא היא הינה הפרעה נפשית שגורמת לסובלים ממנה לחשוב שמי שעומד לפניהם אינו האדם המוכר והרגיל, אלא כפיל שלו ממש ככה.

התסמונת התגלתה ע"י צמד הפסיכיאטרים  ד"ר ג'וזף קפגרא וד"ר ז'אן רבול-לאשו (איך רבול לאשו הסכים לוותר שהתופעה לא תקרא על שמו? נשגב מבחינתי…לדעת:) תסמונת לאשו נשמע נחמד) 

זה התחיל כאשר אישה, המכונה 'מדאם M' הופנתה אליהם ובמהלך השיח הטיפולי טענה בתוקף שבעלה, ילדיה והשכנים הוחלפו בידי כפילים אשר כל יהבם הוא להרוג אותה.

בסופו של דבר נשלחה מדאם M לאישפוז, המהווה עד היום את אחת הדרכים הבולטות לטפל בלוקים בתסמונת, בעיקר האלימים שבהם.

 כמובן התסמונת נפוצה אצל אנשים הסובלים בעיקר מסכיזופרניה ופסיכוזה 

והיא יכולה גם להתרחש בהשפעת גורמים כגון אירוע מוחי או פגיעת ראש.

איך זה בכלל מתקשר? לעולמות שלנו ?

כמה דברים: 

עולם הבדס"מ הינו עולם המתנהל בתוך פלטפורמות ברובו אינטרנטיות וירטואליות  קבוצות פייסבוק, אתרים, חברותות, מועדונים ועוד, כל העניין של להיכנס לעולם הבדס"מ הוא מאוד פתוח לכל אדם וכל אדם יכול ליצור ליצוק את עצמו. אין יותר מדי הכוונה לזה חוץ ממאמרים ולשאול אנשים או לקרוא או ליצר אינטרקציות כלשהן עם הזמן, ללמוד תוך כדי תנועה ניסוי.

כמובן הרעיון של אלטרנטיביות במסווה והרצון למסווה הוא דבר מאוד מוחשי בעולמנו, והוא מתקיים וממריץ אותנו דווקא יותר מאשר הקהילה רוצה לצאת אל האור היא רוצה להישאר בשליטה על החשיפה שלה.

פסיכולוגית זה אולי קשור לתבנית הגלובלית כלפי מיניות בכלל והאלטרנטיביות בפרט כי מיניות היא טאבו וברובה היא אלטרנטיבית לא קו ישר אלא היא סטיה מהנורמה המקובלת ועלולה להזיק לך לתדמית כלפי עצמך או לסביבה, כי ככה מחנכים אותך.

לא סתם שחור הוא הדרס קוד של הקהילה הרי, לא סתם רוב האתרים הם שחורים שחור ומשהו, השחור הוא עלטה ובעלטה מיניות מתקיימת על כל סוגיה השחור מאפשר להתאפשר פסיכולוגית, לאפשר לעצמך.

הניסוח של קהילה הוא אלמנט מאוד רחב ותלוי נקודת מבט, כי קהילה היא במקור מחנה משותף של קבוצה, בתוך קהילה יכול להיות תתי קהילות, אבל כשאנחנו משתמשים במושג קהילה אנחנו מדברים על לקיחת אחריות, ערבות הדדית, אחריות כלפי חדשים וותיקים כלפי שמירה על חוקים ואנשי קהילה על כל סוגיהם קבלה של אחר סלחנות הכלה ועוד, ואלו דברים שלא תמיד מתקיימים למען האמת לא מתקיימים בכל קהילה בכללי לגמרי, אבל זה בסדר כי הרצון הזה הוא הדבר הכי חשוב. 

לא פשוט להתנהל כבן אדם בעולם המקדש את הדמות ומסיכה ולהישאר נאמן לעצמך כפי שהיית בחיים עצמם לעומת קהילה וכמובן בוירטואליה בפרט, כשאנחנו נכנסים לעולם הזה לרוב אנחנו רוצים להיות אחרים להרגיש קצת אחרת אולי לאפשר לעצמנו יותר מכל מה שהרגשנו ממה שהיינו עד כה.

לפעמים אחרי תקופה זה יוצר אצלנו מצג כזה של אנחנו האמת וכל השאר שקר היחודיות שאנחנו בונים כלפי עצמנו מביאה לחוסר הכלה חוסר הקשבה הרצון הזה להרגיש מיוחדים הוא כלכך גדול אצלנו

 כי זהו עולם שנכנסו אליו בשביל עצמנו. 

ובגלל שהעולם הזה מתנהל בתוך פלטפורמות ביטוי יעודיות לזה ולא יעודיות לזה לעיתים יש אנשים שחיים בוירטואליה יתר על המידה הרצויה והנכונה בשבילם, דבר שיוצר מצג מצב שכשהם עם מקלדת החריפות שלהם עולה התנסחות התנשאות שלהם עולה על גדותיה והקריאה של שחור ולבן הופכת לפחות צבעונית ויותר חדה לבלי קשר לכוונת הכותב. 

ואיך אמר פרויד כל דבר הוא טוב כל עוד הוא לא בהגזמה

אבל העולם דורש ממך להגזים כדי ללמוד ללכת לקצה לכל קצה כדי להרגיש מה האמצע

וכך העולם האמיתי כבר נהיה תפל והעיקר נמצא ומתרחש בתוך המסך,

אנשים בורחים אל המסך אל המקום שלהם המקום שבו הם יכולים לשלוט בחשיפה או בביטוי, בדמות שנוצרה מתוחזקת כמו לידה מחדש. 

ולהרגיש הכי אמיתיים שאפשר או שלא..

אפקט השרמוטה

קורה מצב שנשלטת מתקלרת ואז מבול של הודעות, כי נשלטת מתקלרת היא נשלטת קיימת.. 

היא כבר עברה לשלב הביצוע לשלב הבא של יציאה מהמסך, 

אפקט השרמוטה הוא הפאטה מורגנה של הרגע שאתה בזוגיות כולן רוצות גם חתיכה מן ההצלחה ואותך במיוחד, וברגע שנשלטת מתקלרת, אז היא קיימת ונפגשת, לכן שווה ניסיון מאולץ, לא אשכח פעם נשלטת העלת בלוג עליי, ובחור רשם לה ככה בפרסיה את מספר הטלפון שלו בתגובה, קם חכם ושאל "אתה לא רואה שהיא מקולרת?" קם יודע כל וענה בקול תגובה "יגיע הרגע שלא, אז שיהיה לה לכל מקרה"

אפקט השרמוטה מתרחש כמו שמועה בשדה קוצים נערה א שוכבת אמר הילד לילד ג ואז כולם כבר ידעו ורצו ותיזזו אחריה במהרה, אבל כולם שוכחים שהיא בן אדם יש לה רצון יש לה יכולת שפיטה בחירה היא לא הדמות שהם יצרו לעצמם.

ובתכלס ? מה אנחנו בוכים?

אנחנו בוכים שאין פה קהילה? קהילה זה נקודת מבט קהילה קיימת היא פשוט תוצר של כלכך הרבה היבטים ודברים מרכזים מטפלים, סדנאות, מקורות ידע, אינטרקציות, מעגלי שיח, יזמות וכמה יזמות חשובה.

אבל בעיקר מה אנחנו בוכים? אנחנו בוכים על ההוא שרושם ככה, ועל ההיא שמדברת ככה, ועל ההיא שמגיבה ככה ועל ההוא שעושה ככה. 

על ההוא עם האו סי די שמעלה בכל שעה עגולה

ועל זה שרוצה רק צומת לב כל הזמן

הפלטפורמות הן בנויות לביטוי חברתי על כל סוג, ואם אינכם מכירים את האדם אדם בשר ודם

ואם אנחנו רוצים להתחיל בכלל להגיד משהו אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו להוות דוגמא אישית ופשוט להגיד לא שופטים, לא נשפטים, יש ביטוי לכל דבר כשיש כבוד האדם.

לא מבין את הבכי הזה...

תהנו יש לנו אפשרויות ביטוי שהלוואי והיו פעם לאנשים אחרים. 

אבל אנחנו אוהבים להתנשא על אחרים, לגמד ולהגיד לעצמנו, אנחנו...ואז  זכותנו או אנחנו השפויים אנחנו הנכונים הם ה...תסתכלו מבלי להרגיש שבכלל אנחנו לא באמת רוצים להיות במקום הזה.