נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לב של ילדה
וראש של גדולה
החיים אילצו
והזמן עשה

האמת חזקה ויקרה
והנשמה שברירית
לכן את מתעקשת
כלוחמת על המשמר
לשרוד בכל מצב
גם אם לא את בחרת
היצר נתמע

מתעשתת מהר
כל בוקר מחדש
כי כל יום נצבר
ומה שהיה נצרב

לא להראות חולשה
לעצמך ולסביבה
יציבות זה שם המשחק
בעולם שבו האחריות גדולה
ומנווטת את המחשבה
כל צעד מוביל לתוצאה
משפיע על הסביבה
אז.. את מקדשת את המסכה

לפעמים בא לך לבחור שונה
לא להיות במרכז
לברוח מבלי להגיד לעצמך
בריחה אלא בחירה

המציאות היא תוצר
ולא תמיד אפשר
לדעת איך להכיל
את כולה
וגם להכיל מצריך
וצריך ומה שצריך
לא בהכרח בריא

ובידע שצברת
ואספת לא השתמשת
את מסתגלת לוקחת
לוקחת מה שאפשר
נושמת את מה שניתן
רק לא שלא יתבהר
שימשיך הערפל
העיקר להמשיך

כי
העבר כבר לא רודף
הוא פשוט כבד
והווה יותר מדי מצריך ממך
להשקיע ולשקוע
אז לך נשאר רק העתיד
רק להמשיך