נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לומדים מניסיון, כולנו..

ואני מביא את כל הניסיון שלי לידי ביטוי...וגם את, יש פערים יש דברים שלא ניתן ללמד ישר לא ניתן לישר..

סימני שאלה שבשביל לישר לסימני קריאה צריך זמן..צריך לדבר...

אבל אפשר כי אכפת

אבל כמו בהסכם שלום בין מדינות יש חלקים שקשה לגשר עליהם מטעמי ניסיון, או פשוט דברים אחרים...

צריך לדעת לוותר, ולא תמיד זה הזמן לאפשר..

אני ראיתי בך מהתחלה מי את, ראיתי אותנו, ברגע שראית לי בעיניים ובראש את החזון, גם את ראית,

שליטה היא תוצר, פרקטיקה בלי רגש היא רק רגע אחד, אני רציתי וקיבלתי ואת רצית וקיבלת רגעים שלמים שלא יהיו עם אחר ולא לי עם אחרות

בדס"מ הוא דבר שמשתנה מזוג לזוג אמרתי לך..הוא תוצר של חיבור והלפני ואחרי לא פחות חשובים מהאקט.

ראיתי את כולך עמוק מבפנים ראיתי על הפנים ראיתי בעיניים, ולא כל עם מי שאכפת לך ממנו זה אפשרי, אבל ראיתי אותך ראיתי איתך לא משנה מה אמרת לי

ידעתי להרכיב מחדש את המילים, את המשפטים, את הזמנים, כדי להצליח להיות שם גם ברגעים שהכי לא מתאימים לעשות צעדים.

כי זה שולט בעיני, שולט הוא זה שיודע לשלוט בעצמו..אבל מזה לשלוט בעצמו אם לא לדעת לקחת צעד אחורה או לצד כשצריך.

בסיפור הזה יש אלף סיפורים שדומים, הכל לוהט בהתחלה ממש מדליק

בסוף זה יש ריח, הלהבה הזו לא תהיה מחממת תמיד היא מתי שהוא תתחיל לשרוף לתקוף

אי אפשר לחיות על אש בסוף זה מתכלה, צריך גם מים, מרחק געגועים רוגע, קצת עצמי

אנשים של אש הם אימפולסיבים, אין תחליף לאהבה לזו למה שהיא יכולה לבנות ולכמה שהיא יכולה להרוס, צריך לדעת להיות אחראי,

סלחני,לנוע, ללמוד, להתלמד, ללכת אחורה וקדימה, וברגע האמת זה לא תמיד אפשרי אבל ברגע אחרי לא פחות חשוב.

רווק זה בן אדם שלא רוצה לעשות את כל זה...אדם של ביחד יודע לנשום ורוצה גם כשהוא רוצה לירוק אש.

אין מושלם ואין שלם יש חיים, והם דינמים הם נעים ביחד איתנו ביחד איתי וביחד איתך,

אף אחד לא מבטיח סוף טוב,

אף אחד לא מבטיח אגדות, ו

כאב הוא חלק מכל אגדה לא פחות מהנשיקה הראשונה והרגע המיוחל כשהכל עובד.

בסוף נדע להגיע כי עמוק בפנים במוקר בבסיס מה שמוצק ויצוק לתוכנו

הוא זה שבאמת אכפת לנו אחד מהשני.

אמרתי לך לא משנה מה לא משנה איך, אחרי לפני או תוך כדי העיניים לא יכולות להסתיר את האמת..

את הלב.

קל לסגור את הרגעים הפחות יפים שהלהבות שלנו יוצקות כמו כוויות עלינו..

אבל קשה לזכור את הרגעים שהלהבות שאיחדנו חיממו אותנו עד שגרמו לנו לשבת שעות וימים ביחד מול האש.