לפני שנתיים. 30 ביוני 2022 בשעה 5:03
כל הזמן הזה
שאת בין הכתף לצוואר
המגע הזה בין אפך לעור
האוויר שמסביב
הריח הממכר
החיבוק
נושמת אותי
נושמת בשבילך
נושמת עמוק
מחזיקה
רק שאהיה עוד
רק שזה יהיה עוד
ואז
לתת לשקט להיווצר
לשחרר את הבפנים
לתת
הליטוף בשיער
לשחרר אוויר ולהירגע
המכה על הישבן
ואת אליי צמודה
היום קשרתי אותך והחבל עטף את גופך
נצמד והשאיר סימנים
הותיר אחריו שבילים אדומים
על עורך הלבן והחלק
והם השתלבו עם הכחולים שציירתי
בידיי על גופך
יצירת אומנות בשבילי
וברגע שישחררתי אותך
ידעת לאן
נצמדת אליי חזק וחיבקת
דמעות ירדו ונעצרו
הכל היה שלם
כמעט מושלם
כי היה חסר חיוך קטן
אז חייכתי אלייך
עם כל האהבה