רוב האנשים
ניסו להסתכל
והיו נתקעים
לא מבינים
מה את צריכה
באמת
וקשה להסביר
לכל אחד ככה פתאום
את עצמך
מה מעורר מה מכבה
מתי זה משתנה
למה זה שונה
כשהרגש מדבר
את בן אדם כזה
שגם אם מקשיבים
זה עדיין לא חייב
להיות זה
אצלך זה שונה
את הולכת בשדות
שיבולים
לבושה
בשחור
ומשקפיים גדולות
כמה זה קשה
למצוא את המילים להוציא
להפוך את הכתב לקריא
להפוך מחשבה לתמונה
ולגדר במסגרת לתוצגה
על הקיר עם
חתימה ולהמשיך
לפעמים היית מצפה
שיבוא כבר האחד
שלא צריך יותר מדי
רק מבט אחד
וידע מה את צריכה
מעבר למה שאת רוצה
שיבין את המבוך
ויסתכל מעל
ישנן מספיק מהר
מבלי להתפוגג
שרק יתמוגג
ואת כבר מפחדת
שכשזה יבוא
כבר את לא תזהי
מה נכון ומה לא
מרוב שיש
אינטרקציות שונות
מיאשות וטובות
חצי חצי
אבל לא שלם
ואולי זה יקרה
הרי לך מגיע את הטוב
ביותר בשבילך
לא עוד אחד
או
סתם אחד
אחד מיוחד
לך אסור להתפשר
לא מושלם אלא שלם
שתוכלי להתמזג איתו
כאחד גדול
ומיוחד
כי מבחינתך זה או נצח או כלום
שלא נדבר על בדס"מ...